ביקורת ספרותית על העלמה אלזה מאת ארתור שניצלר
ספר טוב

---

Fräulein Else-1924

"העלמה אלזה" הייתה לנובלה שפרסם ארתור שניצלר. הגיבורה המיוסרת היא אלזה, המלווה ע"י בני דודיה פאול וסיסי מור לכפר נופש איטלקי. היא בחורה נהנתנית ובוהמיינית. תוכניות הנופש משתבשות כאשר אלזה קוראת מכתב מאביה:
"לכן עלה בדעתי שאולי תוכלי לעשות לנו טובה ולדבר עם דורסדיי" (..) "הכסף חייב להגיע בחמישה בחודש בשעה שתים-עשרה , דוקטור פ' – מי זה דוקטור פ'? אה כן, פיאלה – איש קשוח"
(..)"אז רוצים ממני שאסחט כסף מאדון דורסדיי... טירוף.
(ע"מ 16-19).

ההורים של אלזה בוינה- העסקים של אביה פושטים רגל!. הם צריכים את 30,000 אלף גולדן. אלזה תצטרך לקבל הלוואה פון מדורסדיי- שחושק בה מינית תמורת ההלוואה לחלץ את אביה מללכת לכלא בגילו המופלג.

"אם באמת תהיי זקוקה פעם למיליון, אלזה,- אמנם אני לא איש עשיר- נראה מה נעשה. אבל הפעם הפעם אני רוצה להסתפק במועט ,כמוך. והפעם כול מה שאני רוצה, אלזה, זה- לראות אותך".
(..) לכל דבר בעולם יש מחיר, ושמי שנותן את כספו במתנה כשהוא יכול לקבל בעדו תמורה, הוא טיפש גמור. ומה שאני רוצה לקנות הפעם,אלזה, יהיה ערכו גדול ככל שיהיה, את לא תתרוששי כהוא זה אם תמכרי אותו".
(..) כל מה שאני דורש ממך הוא שיורשה לי לעמוד רבע שעה לפני יופיך ביראת קודש"
(ע"מ 45-46).

פון מדורסדיי הזקן והעשיר מתנה את ההלוואה כמו שהארווי ויינסטין היה מתנה את הטובה האישית לשחקנית צעירה...
אלזה נוטלת ורונל – ברביטורטים- סם שהיה מקובל להרגעת מערכת העצבים וכמו כל סם במינון יתר יכול להוביל למנת יתר...
תחילת הנובלה של שניצלר (ועד סופה) מתנהלת במונולוג פנימי של אלזה, ההתחלה ואמצע הנובלה היא כדיאלוג בין אלזה לפון מדורסדיי ומה שמלבה את עיקר העלילה כעמור- הסתבכות משפחתית של האב והפניקה שמגלה אלזה:

"היא הרעילה את עצמה בחשיש. היא רק רצתה לראות הזיות יפות, אבל היא לקחה יותר מדי ולא התעוררה".
(..) "מה, אינך מכיר אותי? הלוא אני המתה...
זו לא סיבה לנשק לי את היד...
מה זה, איפה הקבר שלי?
גם אותו העלימו?
זה בכלל לא בית הקברות, תודה לאל".
(ע"מ 56-57).

גם לי יצא לחלום על המוות... אלזה מתעוררת – מה יקרה?

"אבל אני לא אתאבד. למה שאתאבד? אני גם לא אלך לחדר של האדון פון דורסדיי"
(..) שבשביל חמישים אלף גולדן אני אעמוד ערומה לפני איזה רודף-תענוגות זקן כדי להציל מהכלא איזה לא יוצלח אחד?"
(ע"מ 75-74)

במרדף של דאגות, סיוטים, ורונל ושמוק עשיר ונהנתן הכול הולך ומסתבך- כדרכם של מטופליו של ארתור שניצלר הפסיכולוג שעבד צמוד לפרויד וכתב נובלה המזכירה מאוד את "מכתב של אלמונית" של שטפן צוויג ונגמרת כמו "הכפיל" של דוסטויבסקי ...

נובלה קצבית ופיוטית, עם שלל דמויות בוהמייניות ונהנתניות המבלות את זמנם באירופה של תחילת המאה ה-20. מומלץ.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על העלמה אלזה