ביקורת ספרותית על חלאה מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר טוב

---

אז אחרי תקופה של שנה שבה נעדרתי מהארץ, חזרתי וכבר למחרת הספקתי לבקר בספריה, ולא כי חסרים לי ספרים אלא כי מתוך אינסטינקט של חזרה הביתה, רציתי לנשום קצת מהאוויר שעד לפני שנה היה לי מוכר כמו השניצלים של אמא.
במהרה נזכרתי כמה הספריה מיושנת ולא הכי מסודרת-אבל מה אכפת לי ובזה אני מרוויח- יש בה המון ספרים ישנים. עד שעל כריכת הספר עוד כתוב שהאחרון שלקח (רשמית, לפי הדף הקטן שם) היה ב1996.
אז מבשביס זינגר(שאני בשוונג שלו וגם באמצע/סוף של עוד ספר שלו) היה הרבה, ובכן לא היה לי קשה לבחור.
ואיך כל זה קשור לספר שלנו?

את הספר הזה סיימתי בלילה. זתומרת, הוא לא באמת ארוך והוא ממש לא כבד, ולמעשה במחשבה ראשונה השארתי 100 עמודים שיהיו ללמחרת בבוקר. אך הג'ט לג שעוד השפיע עליי ניער אותי באמצע הלילה, ומצאתי בספר הזה מין נחמה של שיעמום, עד שגמרתי אותו וחזרתי לישון (בערך).

מקס ברבנדר הוא אדם מאוד אימפולסיבי ופזיז.
אחרי תקופה בצעירותו שעל פיו הוא היה עסוק בענייני עולם התחתון בוורשא, הוא הלך לארגנטינה, ושם, כמו שהוא מספר, יהדותו מבית הלכה ונהייתה במחשכים. מפה לשם הוא התאהב בזונה, עשה איתה ילד שנפטר בפתע פתאום, והכל מתחיל באשתו שירדה למרה שחורה ובאונות שלו, שלפי דעתו ודעת רופאים הייתה צריכה "התנעה".

אז בהחלטה של רגע לבקר את משפחתו, וגם, למצוא אישה- הוא נוסע לווארשה.
לא אכביד ואגלה את כל העלילה, אבל נקודת המוצא שלו היא כאמור למעלה, אימפולסיבית. מקס תמיד יגיד כן להרפתקאות, בנוסף לעובדה שהוא עשיר ועכשיו בעל כוח בעיר מולדתו, הוא כמי שמנסה לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
הבחירות שלו לא תמיד חכמות, ובד''כ לא מחושבנות, מה שיוצר עולם שלם של תזוזות וגחמות. פעם ככה, ובאותו הרגע ממש- משהו אחר.

לספר הזה יש גוון מאוד ספציפי. משהו בעולם התחתון שבו, מזכיר מאוד את היצורים של בוקובסקי הבוטה, אבל הכל גם כלכך יהודי, ממאכלים עד למנהגים ומחשבות.

אני גם חושב שהטון של הספר הזה, לא היה כלכך הולך היום. זה מתקשר עם החפירה שלי בהתחלה, שכתבתי שאני באמצע ספר אחר שלו ששם המתרגם כתב בסוגריים בנוסף לאיזשהו תרגום פתגם בהקשר שוביניסטי ואצטט: "אני מרשה לעצמי להתחצף ולומר שתכונה זו אפיינה גם את המחבר". ואכן, לא יודע מה היה הלך רוחו של המחבר ואת שלל דעותיו, אבל בספר הזה, ממבט עינו של הגיבור ולנוכח התקופה- הכל מאוד שוביניסטי ודורסני בפני נשים.

לי זה לא כלכך הפריע, כשאני מנסה להיצמד לחופש הכתיבה ולאומנתו של בשביס זינגר, ככה שהשתדלתי לההסתכל על הכל בזווית סיפור בדוי וזהו ששם, אין מה לומר, הוא תותח.

אני ממליץ, אבל הפעם אתן 4 כוכבים. משהו בסגנון השונה מבד''כ שלו קצת הקרין לי אווירה פחות נעימה, למרות שנהנתי ממש.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על חלאה