ספר מרתק הכתוב ברהיטות רבה בנושא התפתחותה של העברית כלשון כתיבה ספרותית בתקופת ההשכלה. תנועת ההשכלה התפתחה בגרמניה בסוף המאה ה-18, התפשטה לגליציה ומאוחר יותר לתחום המושב באימפריה הרוסית. ראשית העברית החדשה בתקופת ההשכלה התבטא בהפקעתה של העברית מתחומי העיסוק והכתיבה הבלעדיים של ההלכה, הקבלה ותורת המוסר ובאימוצה לשימושים חדשים לכתיבה על נושאים שונים של ספרות חילונית מובהקת.

משה מנדלסון נחשב לראשון המשכילים. הדור הראשון של המשכילים שפעל עד שנות השישים של המאה ה-19 לא כתב יצירות ספרותיות אלא רק ספרי הגות, מוסר ומדע. הופעת כתב העת "המאסף" בגרמניה החל מ-1783 מבשר אף הוא את תחילת תקופת ההשכלה. הדור השני של משכילים ביקר קשות את הדור הראשון המתון שלטענתם לא הצליח לענות על בעיות השעה הבוערות. משכילי הדור השני ביקרו בחריפות את דור המייסדים השמרני ואת הממסד הדתי ודרשו תיקונים ושינויים. על הדור השני נמנו מנדלי מוכר ספרים, י"ל גורדון, פרץ סמולנסקין, משה ליליינבלום ועוד.
קיצה של תקופת ההשכלה הגיע לאחר פרעות 1881 ("הסופות בנגב") ועם עלייתה של התנועה הלאומית היהודית ברוסיה בשנות השמונים, אז התחילה תקופת התחייה.

"אהבת ציון" של מאפו נחשב לרומן העברי הראשון והוא נכתב ב1853, רומן זה עדיין נכתב על טהרת העברית המקראית והחסידית. הרומן המאוחר יותר של מאפו "עיט צבוע" שראה אור בשנים 1857-1864 ויצירתו של מנדלי מוכר ספרים "למדו היטב" (חלק מסיפורו "אבות ובנים") שיצא לאור ב1862 כבר מהווים סטייה חזקה מהסטנדרד הלשוני של סופרי ההשכלה הראשונים בניסיונותיהם ליצור תדמית של שיחה אותנטית ולייצג לשון עממית יותר.

מנדלי מוכר ספרים הרחיב והגמיש את הפרוזה הסיפורית עד כדי ביטוי כל ענייני החיים בני תקופתו. "נוסח מנדלי" הוא שהוצב כנורמה הלשונית המרכזית של הסיפורת העברית בדור של ביאליק וטשרניחובסקי. ביאליק הודה כי הוא עצמו מציג ביצירתו את הנוסח המנדילאי כבסיס הלשוני להתפתחותה של יצירתו ושל הפרוזה האמנותית העברית המודרנית ככלל.

מומלץ לכל מי שיש לו עניין בתקופה ראשונית זו של הסיפורת העברית.

ספר מרתק הכתוב ברהיטות רבה בנושא התפתחותה של העברית כלשון כתיבה ספרותית בתקופת ההשכלה. תנועת ההשכלה התפתחה בגרמניה בסוף המאה ה-18, התפשטה לגליציה ומאוחר יותר לתחום המושב באימפריה הרוסית. ראשית העברית החדשה בתקופת ההשכלה התבטא בהפקעתה של העברית מתחומי העיסוק והכתיבה הבלעדיים של ההלכה, הקבלה ותורת המוסר ובאימוצה לשימושים חדשים לכתיבה על נושאים שונים של ספרות חילונית מובהקת.

משה מנדלסון נחשב לראשון המשכילים. הדור הראשון של המשכילים שפעל עד שנות השישים של המאה ה-19 לא כתב יצירות ספרותיות אלא רק ספרי הגות, מוסר ומדע. הופעת כתב העת "המאסף" בגרמניה החל מ-1783 מבשר אף הוא את תחילת תקופת ההשכלה. הדור השני של משכילים ביקר קשות את הדור הראשון המתון שלטענתם לא הצליח לענות על בעיות השעה הבוערות. משכילי הדור השני ביקרו בחריפות את דור המייסדים השמרני ואת הממסד הדתי ודרשו תיקונים ושינויים. על הדור השני נמנו מנדלי מוכר ספרים, י"ל גורדון, פרץ סמולנסקין, משה ליליינבלום ועוד.
קיצה של תקופת ההשכלה הגיע לאחר פרעות 1881 ("הסופות בנגב") ועם עלייתה של התנועה הלאומית היהודית ברוסיה בשנות השמונים, אז התחילה תקופת התחייה.

"אהבת ציון" של מאפו נחשב לרומן העברי הראשון והוא נכתב ב1853, רומן זה עדיין נכתב על טהרת העברית המקראית והחסידית. הרומן המאוחר יותר של מאפו "עיט צבוע" שראה אור בשנים 1857-1864 ויצירתו של מנדלי מוכר ספרים "למדו היטב" (חלק מסיפורו "אבות ובנים") שיצא לאור ב1862 כבר מהווים סטייה חזקה מהסטנדרד הלשוני של סופרי ההשכלה הראשונים בניסיונותיהם ליצור תדמית של שיחה אותנטית ולייצג לשון עממית יותר.

מנדלי מוכר ספרים הרחיב והגמיש את הפרוזה הסיפורית עד כדי ביטוי כל ענייני החיים בני תקופתו. "נוסח מנדלי" הוא שהוצב כנורמה הלשונית המרכזית של הסיפורת העברית בדור של ביאליק וטשרניחובסקי. ביאליק הודה כי הוא עצמו מציג ביצירתו את הנוסח המנדילאי כבסיס הלשוני להתפתחותה של יצירתו ושל הפרוזה האמנותית העברית המודרנית ככלל.

מומלץ לכל מי שיש לו עניין בתקופה ראשונית זו של הסיפורת העברית.