את סגנון כתיבתו של ציון בן שטרית אני מכירה מספריו הקודמים. "עפריט" ו"מכתבים לארמנדה". ספריו בדרך כלל נעים על מנעד רגשות מנקודת מבט רגישה. נערת הפורצלן הוא אחד מהם.
הספר מגולל בתוכו סיפור בתוך סיפור אך הם מנוגדים. כמו: אהבה מול אכזבה, טוב מול רע, שקר מול אמת וכו.
הסופר זועק ומטלטל את הקורא בעזרת הדמויות השזורות בו, על הפרת האיזון והשינויים שחלו בעולמנו. הוא מתגעגע לנחלת העבר, לדבר האמיתי וההוגן של פעם. לאותם חיים של פשוטים, נינוחים ושלווים.
הסיפור הוא סיפור דמיוני לחלוטין ולגיבור הסיפור אין שם. למה? כי זה יכול להיות כל אחד מאתנו שייתקל בספר הנוכחי.
הדמויות המשולבות בסיפור מזהירות את הקורא על הכיוון אליו פונה הקדמה. כדי לחדד את המסר הגיבור שלנו נפגש עם מגדת עתידות, שמנחה אותו בחיפוש אחר נערת הפורצלן.
במהלך החיפוש יהיו שלושה אנשים משמעותיים. מי הם?
האם גיבורנו יאתר את נערת הפורצלן?
רמז, לצערנו כיום אין כבר חרסינה חלקה כמו פעם. אפילו בבנייה הטרנד העכשווי הוא אריחים עם טקסטורה מחוספסת.
בשורה התחתונה: קריאת השכמה ותובנות עם עוצמה.
לי יניני
הוצאה עצמית: ציון בן שטרית, פרוזה מקור, 215 עמודים, 2022


















