ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 27 בספטמבר, 2022
ע"י קובי ראובן
ע"י קובי ראובן
לקרוא ספר כזה דרש ממני סוג של מחויבות כדי שלא אוותר בהתחלה. היה לי קשה לזכור ולהפנים את כמות הדמויות ושמותיהן, ולכן הכנתי רשימה שבה הוספתי (כמעט) כל דמות שהופיעה עם כמה מילים עליה שיזכירו לי על מי מדובר.
התרגום, מורגש שהוא בן 70 (לאה גולדברג 1952), אבל לאחר זמן מה נכנסים לקצב של התרגום, נסחפים ביופיו, ושוכחים את זה. מדי פעם מופיעה מילה שלא הכרתי (כמו כפתן או דופנית) שמזכירה שמדובר בתרגום ישן, או צורת התבטאות כמו "זיעמה את עפעפיה".
המאמץ ההתחלתי בשל הדמויות והתרגום השתלם מאד, וההנאה שלי בזמן קריאת הרומן האפי הענק הזה היתה גדולה ביותר. הספר מהנה באופנים רבים. ההנאה המיידית היא מן העלילה והדמויות הנחרטות בזיכרון כמו בכל רומן מעולה.
בנוסף, הכתיבה שזורה במשפטים מלאי חוכמת חיים על טבע האדם שפשוט נהניתי לקרוא. למשל, "היה מתיז מי קולון על גופו המטופח של הקיסר, בהבעה כזו, שאמרה, כי הוא לבדו מסוגל לדעת,כמה מי קולון עליו להתיז, והיכן" או "בחברה היה תמיד ממתין לשעת כושר לומר משהו היוצא מגדר הרגיל ולא היה נכנס בשיחה אלא בתנאים הללו". מישור אחר של הנאה הוא ההיסטוריה והגיאוגרפיה. מצאתי את עצמי פעמים רבות קורא בוויקיפדיה על אישים, קרבות ומקומות המופיעים בספר, וגם משוטט ב google maps מחפש איפה זה ניז'ני נובגורוד או בודק את מסלול ההתקדמות של נפוליאון.
לסיכום, מומלץ מאד, ושווה בהחלט את ההשקעה הראשונית.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פרפר צהוב
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
לא בטוח שהספר הזה יעניין אותי, אבל תרגום של לאה גולדברג נשמע מעניין.
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
הוא מצוי באמתחתי כבר שנים רבות. טרם מרגישה מוכנה לצלוח אותו.
כך או כך, כתבת יפה מאוד ועשית חשק לקרוא. |
|
קיבוצניק
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
מורי, גם וגם.
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
קיבוצניק, נתתי נפשי למען יצירות נשגבות ממלחמה ושלום: נוטות החסד, למשל.
|
|
קיבוצניק
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
תודה על הסקירה. ספר שהוא מפגש פיסגה. סופר שהוא גם איש רוח משכמו ומעלה, שהעז לעמוד נגד המימסד הדתי הפרבוסלבי והמשטר הצארי. עלילה מורכבת ורבת תהפוכות וארוע היסטורי יחודי - איך ניצחו הרוסים את נפוליון הכל יכול אחרי שפלש לרוסיה והצליח לכבוש את מוסקבה. כשפולשים אליהם הם במיטבם... כפי שביטא החייל הפשוט פלטון קאראטאייב בחוכמת האיכרים שלו: "התולעת תזלול את הכרוב והיא בעצמה תחפור בור קיברה". או דבריו של הנסיך בולקונסקי לבנו אנדרי היוצא למלחמה ומשקפים את ההפכים המתנגשים של הנפש הרוסית: " אם תיפול בקרב בני האהוב, יכאב עלי ליבי הזקן. אך אם אשמע שלא נהגת כראוי לבנו של ניקולאי בולקונסקי, תגרום לי בושה!" נכון צריך סבלנות, אבל ליצירה כזו פעם אחת בחיים שווה להתאמץ.
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
ביקורת מצוינת.
פעם קראתי משהו פרי תרגומה של לאה גולדברג וזה היה ...מאתגר. מבין על מה אתה מדבר. ספר נצחי.
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-11 חודשים)
על ספרים כאלה מעצבנים אני כבר מוותר בגילי. עשרות שמות תוך כמה עמודים זה מוגזם.
|
23 הקוראים שאהבו את הביקורת