ביקורת ספרותית על בית גרמני מאת אנט הס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 1 ביולי, 2022
ע"י michalus


ספר מעניין שמציג נקודת ראות גרמנית! על התקופה הכי חשוכה בהיסטוריה.
השנה היא 1963 אווה בחורה גרמניה בת 24 העובדת למחייתה כמתורגמנית
מקבלת הצעה לתרגם עדויות במשפט המתנהל כנגד פושעי מלחמה נאצים.
משפחתה ובן זוגה מתנגדים לעיסוק שעלול לטלטל את עולמה השקט.
"הניחי לעבר להישאר בעבר, אווה. עדיף ככה, תאמיני לי"
אך אווה מחליטה לקבל את העבודה, וכך היא נשאבת לזוועות שהעם הגרמני
ביקש לטייח ולהסתיר...

"מפיות העדים הופיעו עוד ועוד מילים, הקולות חדרו לכדי מקהלה:
זה היה הגיהנום שנברא על ידי בני אדם ונוהל על ידם".
המציאות המכוערת מכה באווה, מטלטלת אותה, והיא חווה הבזקי זיכרון
של ילדות רחוקה בגיל 4 , עם אותם אנשים כמוה שהיו בצד הנכון של הגדר
ולעולם לא יבינו את המשמעות של אסיר במחנה ריכוז...

הספר במהותו הוא לא ספר שואה "קלאסי" ,
כי הסופרת מתארת את השנים שאחרי המלחמה.
עפ"י הבנתי היא מבקשת למצוא מחילה והחלמה
על פשעים שאינם ניתנים לתיאור! על רוע של מפלצות בני אנוש.
על מדינה שהלכה לאיבוד בשבילי הגיהנום.
ועל הדורות הבאים שמלקקים את הפצעים...

הסיפור האישי של אווה מרתק, ההתפתחות בעלילה מסקרנת
ודרך הכתיבה מעוררת עניין.
ועם זאת, לא יכולתי לשים את עצמי בזווית הראייה של הסופרת.
ולא הצלחתי למצוא אמפתיה , גם לא רציתי!


16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
גם פה יש מידה של התממות. היטלר בהחלט שיפר את מצבה של גרמניה. זה מבחינתם היה הטבה. לאחר מכן, במלחמה כמו במלחמה, עפים שבבים.
michalus (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
ברור שישנם קורבנות! אין מלחמה ללא קורבנות.
היטלר ימח שמו הוביל את עמו לעבר פי התהום.
היו גרמנים שהתנגדו לצורר כי ידעו שהוא מחריב
כל חלקה טובה במדינה, וגוזר דין מוות על ילדיהם שגויסו
למלחמה בעל כורחם.
אבל באופן יחסי...דובר בקומץ מתנגדים.

הרוב הפעיל והשקט גם יחד, לא גינה את הזוועות.
חלקם "נהנו" מהמשרות שהתפנו, מהרכוש שנבזז,
משיתוף הפעולה עם הנאצים שגמלו להם בטובות הנאה.
ובספר הזה העלילה מתרכזת במשפחה מסוימת שחוותה את המלחמה.
לא ארחיב כדי לא לפגום לאלה שעדיין לא קראו..

את הפגיעה והנזקים גרמניה הביאה על עצמה.
וטוב שבעלות הברית גברו עליה...כי אחרת כולנו נועדנו לכיליון.
אז נקודת הראות שלי הייתה לגמרי מהצד שלנו.
רץ (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
נשאלת השאלה -אם באירוע הזה יש עם של קורבנות ויש עם של תליינים, לדעתי האמת מורכבת הרבה יותר, הגרמנים הפכו להיות הקרבנות של עצמם ושל בעלות הברית שהנקמה בערה בנפשם - כמו בדרזדן- שם נשרפו אנשים בהפצצה ששלא בטוח מה היתה הנחיצות שלה.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
נראה לי שאי אפשר להבין דברו אם מתרכזים רק בצד אחד של הסיפור.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ