ביקורות ספרים על הספר בית גרמני

# פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים (שמות לד ו-ז ) הספר הזה עוסק בכפרה על עוונות, באשמה ובבושה. לא אלה שביצעו את העוונות מנסים לכפר. להיפך. מבחינתם הם צחים ונקיים. הם הפרידו בין "אני" לבין "עצמי". "אני" עשה מעשים נוראים בין 8:00 ל 17:00. "עצמי" הלך הביתה, התרחץ, אכל ארוחת ערב ושיחק עם הילדים. "אני" שמעה והריחה את מה שמתרחש 200 מטר ממנה. "עצמי" בישלה וניקתה, טיפלה בילדים וסגרה היטב את החלונות בגלל הריח והפיח. לא. את האשמה והבושה, הצורך בכפרה והעינוי המתמיד של הדמיון והמחשבות, נושאים הילדים. והנכדים. והשילשים. והר... המשך לקרוא

yaelhar

ספר מעניין שמציג נקודת ראות גרמנית! על התקופה הכי חשוכה בהיסטוריה. השנה היא 1963 אווה בחורה גרמניה בת 24 העובדת למחייתה כמתורגמנית מקבלת הצעה לתרגם עדויות במשפט המתנהל כנגד פושעי מלחמה נאצים. משפחתה ובן זוגה מתנגדים לעיסוק שעלול לטלטל את עולמה השקט. "הניחי לעבר להישאר בעבר, אווה. עדיף ככה, תאמיני לי" אך אווה מחליטה לקבל את העבודה, וכך היא נשאבת לזוועות שהעם הגרמני ביקש לטייח ולהסתיר... "מפיות העדים הופיעו עוד ועוד מילים, הקולות חדרו לכדי מקהלה: זה היה הגיהנום שנברא על ידי בני אדם ונוהל על ידם". המציאות המכוערת מכה באווה, מטלטלת אותה, והיא חווה הבזקי... המשך לקרוא

michalus

ספר מרתק, המבוסס על אמת היסטורית - השואה, מחנה אושוויץ-בירקנאו, ואשמת הגרמנים. זוהי ספרות של הכאה על חטא של הדור הצעיר, שהוריו לקחו חלק בביצוע השואה. לא אוסיף מעבר לכך, גם דברי קודמי מבטאים היטב את אשר יש לי לאמר. תוך כדי הקריאה נזכרתי בביקורי בברלין לפני כ - 20 שנה. בכל פינה הייתה מצבה קטנה או אנדרטה לציון העוול הנורא שנעשה ליהודים. ראיתי את אנדרטת השואה של האדריכל פיטר אייזמן, את המוזיאון היהודי ואת אנדרטת ההנצחה של קדישמן, אנדרטת שריפת הספרים של מיכה אולמן ועוד... הרושם היה שהנצחת השואה בברלין רבה יותר מההנצחה בארצנו. למרות זאת הייתה תחושה של ניכור ש... המשך לקרוא

יוסי נינוה

אחד הספרים היותר טובים שקראתי לאחרונה. ספר לא קל. בטח אם אתה גרמני שגדל אחרי מלחמת העולם השנייה. הספר כתוב מצוין והחיטוט הגרמני בפצע "אשמת המלחמה" שבו הוא ישיר, כן, כואב ועמוק. המחברת, גמניה של ה"דור החדש", אינה מרחמת על אותם אלו שחיו באותן שנים. היא מראה כיצד מערב גרמניה חיפתה על רוצחים נאצים בצורה חוקית, כיצד העם הגרמני ניסה לעצום את עיניו בתקווה שאם הוא לא רואה - זה לא קיים. את האמונה של הרוצחים שהמלחמה נגמרה ואם לא תפסו אותם, שום דבר לא יקרה להם. והיו הרבה מקרים שהם צדקו... והצביעות של החברה הגרמנית. וההתמודדות של אותם ילדים שנולדו ב"גרמניה הטובה של ... המשך לקרוא

עומר ציוני