ביקורת ספרותית על ילדה בימי מלחמה מאת שרה נוביץ'
ספר טוב

---

אירופה, ונראה גם ששאר העולם יחד איתה, עושה הכל כדי לשכוח את המלחמה הזו. המלחמה שחשפה לעולם מה ששנאה דתית יכולה לעולל לחברה אנושית. מלחמה שהראתה את האכזריות האמריקאית וש"אין חדש תחת השמש" - נאצים חדשים עם שמות קרואטים, סרבים ובוסנים רצחו אנשים חפים מפשע. וכל זה ב1991. פחות מעשר שנים לפני סוף המילניום. ארבעים ומשהו שנים אחרי סוף העידן הנאצי. במרכז אירופה.
ובתוך כל זה היו אנשים וילדים. פגשתי חלק מהם כמה שנים אחרי המלחמה וכולם היו מצולקים.
נכון, זו לא השואה שלנו. מכון. המספרים הרבה יותר קטנים והמלחמה הזו הייתה יותר קצרה. אבל הרוע הבלתי נגמר היה אותו הרוע. הרוע הלא מובן.
הספר הזה החזיר אותי למפגשים עם האנשים ההם. ששמעתי את סיפוריהם ולא האמנתי שאנחנו כבר על סף המאה ה21.
כמוהם, גם כאן, מתארת נערה-אישה וילדה את מה שעבר עליה בתוך טירוף המוות. כיצד איבדה משפחה וחברים. ואחרי כמה שנים גם את הבתים והזיכרון.
ספר טוב, ולא קל. אבל הקריאה נמשכת וקולחת. והיא כתיבה כנה מאד, ומכאן קיסמו של הספר.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על ילדה בימי מלחמה