אירופה, ונראה גם ששאר העולם יחד איתה, עושה הכל כדי לשכוח את המלחמה הזו. המלחמה שחשפה לעולם מה ששנאה דתית יכולה לעולל לחברה אנושית. מלחמה שהראתה את האכזריות האמריקאית וש"אין חדש תחת השמש" - נאצים חדשים עם שמות קרואטים, סרבים ובוסנים רצחו אנשים חפים מפשע. וכל זה ב1991. פחות מעשר שנים לפני סוף המילניום. ארבעים ומשהו שנים אחרי סוף העידן הנאצי. במרכז אירופה.
ובתוך כל זה היו אנשים וילדים. פגשתי חלק מהם כמה שנים אחרי המלחמה וכולם היו מצולקים.
נכון, זו לא השואה שלנו. מכון. המספרים הרבה יותר קטנים והמלחמה הזו הייתה יותר קצרה. אבל הרוע הבלתי נגמר היה אותו הרוע. הרוע הלא מובן.
הספר הזה החזיר אותי למפגשים עם האנשים ההם. ששמעתי את סיפוריהם ולא האמנתי שאנחנו כבר על סף המאה ה21.
כמוהם, גם כאן, מתארת נערה-אישה וילדה את מה שעבר עליה בתוך טירוף המוות. כיצד איבדה משפחה וחברים. ואחרי כמה שנים גם את הבתים והזיכרון.
ספר טוב, ולא קל. אבל הקריאה נמשכת וקולחת. והיא כתיבה כנה מאד, ומכאן קיסמו של הספר.

ספר ביכורים מרתק ומרגש, הנוסך אור על הסכסוך של סוף המאה הקודמת: "מלחמת העצמאות של קרואטיה". (1991-1995).

המלחמה החלה מצמיחת הלאומנות ביוגוסלביה במהלך שנות השמונים. המפלגה הקומוניסטית ביוגוסלביה איבדה את כוחה, כאשר כל הגוש המזרחי נחלש בסוף המלחמה הקרה. בחודש יוני 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה, ובעקבות זאת פרצו קרבות בין הקרואטים לסרבים.

במרכז הספר ניצבת ילדה בת 10- אנה יוריץ'. ילדה נורמטיבית ששיחקה ברחובות העיר זגרב, בירת קרואטיה, אך ב-1991 המשחקים עברו להימלטות למקלטים, יחד עם חבר הילדות שלה.

אנה יוריץ' גדלה במשפחה ממעמד הביניים: אם מורה ואב שעבד במשרד הרכבת החשמלית, ולה אחות תינוקת בשם רחלה.

רחלה סבלה מאי ספיקת כליות, והמשפחה נאלצה לשלוח את רחלה למשפחת אומנה בארה"ב, כדי שתוכל לקבל את הטיפול הראוי. לעומת זאת, אנה נותרה עם הוריה בקרואטיה. לדאבונם הרב לאחר הפרידה מרחלה והשיבה לביתם, לובשי המדים עצרו אותם.

הסצנה הזו הזכירה לי ספרים וסרטים על השואה... החיילים שעצרו אותם מחליטים להוציא את הוריה להורג ,לתוך בור המוות. באותו מעמד אביה האמיץ של אנה, החליט לשחק עם אנה משחק, כדי להצילה מהטורפים... ציטוט עמוד 74: "אנה-אנה, תקשיבי לי. " ירייה. "אנחנו נשחק עכשיו משחק, בסדר? אנחנו נעבוד על השומרים. " ירייה. "הם שיכורים – זה יהיה קל אם תקשיבי כמו שצריך. כל מה שאת צריכה לעשות זה להישאר קרוב אלי. קרוב מאוד... " ירייה, "ואז, כשאפול לתוך הבור, גם את תיפלי יחד איתי. רק תעצמי את העיניים ותקפידי שהגב, שלך יהיה ישר." ירייה. "אבל זה יצליח רק אם שנינו נפול ממש ביחד, בסדר?" ירייה. "את מבינה? לא! אל תסתכלי עלי." ...."תקשיבי אחרי שניפול אנחנו חייבים לא לזוז בכלל ולחכות עד שיהיה שקט למעלה. ואז נצא משם יחד. בסדר?" רק תזכרי... הסתכלתי על אבי, ואז עצרתי את הנשימה ונפלתי"....

אנה מילאה את הוראות אביה, הצליחה לזחול מתוך הבור לכפר סמוך, ונאספה על ידי אישה שגם בנה נפצע בקרב שאנה השתתפה.

העלילה מגוללת לקורא בשני צירי זמן: ההווה של אנה יוריץ' כסטודנטית בניו-יורק, והעבר המכיל את קורותיה בזמן המלחמה.

אנה ניסתה לשכוח את עברה. היא אומצה יחד עם אחותה על ידי משפחה אמריקאית: לורה וג'ק, אבל למרות החיבוק של המשפחה כלפיה וכלפי אחותה, אנה לא הצליחה להרגיש בבית. רחלה הרגישה אחרת מאנה כלפי לורה וג'ק, ואני לא מופתעת על עובדה זו, משום שרחלה הייתה מאוד קטנה כשהגיעה למשפחה המאמצת, ואינה זוכרת את הזוועות שהתחוללו בקרואטיה, לעומת זאת, אנה נטלה איתה תמונות עבר זוועתיות כולל הרצח של הוריה.

אנה השתדלה לשמור מרחק מהוריה המאמצים, ואפילו הסתירה מהחבר שלה את עברה. רק אחרי שהחליטה לספר לחבר שלה את עברה, היא אף החליטה להפסיק את מערכת היחסים ביניהם.

בסיום שנת הלימודים אנה החליטה לרכוש כרטיס בכל הכסף שהיה לה , ויצאה למולדתה – קרואטיה, למסע עם עצמה שאליו הצטרף גם חבר ילדות-לוקה.

הספר מחולק לארבעה חלקים כשהחלק הראשון (שניהם נפלו) עוסק באובדן, החלק השני (סהרורים) קופץ עשר שנים מאוחר יותר בניו-יורק, והחלקים השלישי והרביעי (בית המסתור והדים בין העצים) מוסיפים מידע מהעת שיצאה מאותו בור עד להווה.

זהו סיפור אישי, סוחף ומרתק, של ילדה שאיבדה את ילדותה, נעוריה, הוריה ועל המחיר ששילמה. העלילה מינורית ועדינה, ומתמקדת בעיקר בגיבורה – אנה יוריץ'. שרה נוביץ' לא מניפה אצבע ומאשימה את העולם, היא רק מספרת בדרכה שלה, ודווקא בגלל שכך, הספר כל כך נוגע בנימי הנפש.

זה אינו ספר אוטוביוגרפי, שכן הסופרת נולדה בארצות הברית. היא ביקרה בקרואטיה כתלמידת תיכון, והטיול תרם ללידת הספר הנוכחי.

גם את עיצוב הכריכה לספר מאוד אהבתי. צילום בשחור לבן, של עץ נטול עלים, עם ענפים ערומים ושבורים, שהגזע אינו נראה על רקע שמים אפרוריים. שאפו לליאור גל!

לדעתי ספר מעולה, מרתק, וייחודי השופך אור על תקופה היסטורית שפחות משוחחים עליה, ובסך הכול זה קרה לא זמן. עוצמתו של הספר ניכרת בבניית הדמויות. למרות שהדמויות בדויות, הן לא עמוקות מידי, אך יחד עם זאת הן מכילות חוויות אמיתיות ומשכנעות.

בשורה התחתונה: אין שקט בעולם...

לי יניני
הוצאת מטר, פרוזה תרגום, 256 עמודים, 2017
נ"ב: מעניין ששמות המשפחה של הדמות המרכזית- אנה יוביץ', והכותבת שרה נוביץ' מזכירים אחת את השנייה.

ספר מרתק על תקופת מלחמת האזרחים ביוגוסלביה. הספר מסופר מנקודת מבטה של ילדה בת עשר.
סיפור מרגש על ילדים שחוו מלחמה ונאלצו להתמודד עם דברים קשים שהשפיעו על מהלך חייהם וממשיכים לרדוף אותם גם בעתיד.
ביקרתי בקרואטיה, בשמורת פליטביצה המקסימה שמוזכרת המון בספר, ושמחתי להכיר את ההיסטוריה שלה. ממליצה בחום!

אנה בת עשר, היא חיה בזאגרב, בירת קרואטיה בשנת 1991. אנה גרה עם הוריה ואחותה התינוקת ויש לה חבר ילדות שהיא מבלה איתו יום יום. כשפורצת מלחמת אזרחים ביוגוסלביה, כל חייה משתנים. יש תקיפות אויריות, הפגזות ואזעקות והם נאלצים למצוא מקומות מסתור, לכבות את האורות ולהתחבא.
אנה נקלעת לחבורה של ילדים שבלית ברירה נאלצים להפוך ל"ילדים-חיילים" ואף להשתמש בנשק.

בהמשך, המשפחה נקלעת לארוע קשה שבמהלכו אנה מאבדת את הוריה ונאלצת לברוח לאמריקה בעזרת תוכנית שהגה חבר של הוריה.
עד כאן החלק הראשון של הספר שמתמקד, כאמור, במלחמה.

בחלק השני של הספר מתרחש עשר שנים מאוחר יותר, כאשר אנה גרה בניו יורק. אנה סטודנטית ויש לה בן זוג. אנה לא סיפרה לבן זוגה על עברה, לא היכן נולדה ולא את הזוועות שעברה. אנה עדיין לא עיכלה בעצמה את כל מה שהיא עברה, יש לה סיוטים ורוחות הקרובים אליה רודפות אותה. היא לא יודעת מי מת ומי נשאר בחיים והיא חרדה לגורלם.

יום אחד היא הולכת להרצות באו"ם על עברה. ההרצאה מחזירה אותה אחורה ולא נותנת לה מנוחה והיא מחליטה שהגיע הזמן לחזור לקרואטיה ולחפש את מקום מגורי משפחתה וחבריה. היא מחליטה להתמודד עם עברה, לברר מה עלה בגורל חבריה, ולנסות לשקם את חייה. אנה עוברת תהליך חשוב בדרך לבניית עתידה, אמנם היא רק בתחילת הדרך אבל זאת בהחלט הדרך הנכונה וצפויה לה הצלחה.

הפרקים השלישי והרביעי מוסיפים מידע אודות הבריחה של אנה לאחר שאיבדה את הוריה וקורותיה מיום הבריחה ועד היום.

סיפור נוגע ללב, מעניין וחשוב. ממליצה בחום!