ביקורת ספרותית על רות: מניכור למלוכה מאת יעל ציגלר
ספר מעולה

---

רות המואביה כמעוררת השראה

את הספר רות מניכור למלוכה, של יעל ציגלר, קראתי כחלק מקריאה רחבה על רות המואביה, בכדי להכין סידרת הרצאות על מסען המופלא של רות ונעמי, לקראת חג השבועות.

הסיפור של רות המואביה, מנקודת מבטה של יעל ציגלר, חוקרת מקרא, הוא מסע וגם תהליך פנימי אותו עוברת גיבורת המגילה רות, משפל המעמד החברתי, כאלמנה ענייה, ללא ילדים, נוכרייה משדות מואב, שנחשבה כאויבת ישראל, למי שהתנחלה כדמות מופת במסורת היהודית.

המסע של רות, נערך בתקופה של היעדר משילות, ובחברה שאופיינה בנורמות חברתיות ירודות. מסע ההתקבלות ללב הקונצנזוס של בית לחם, המושתת על טוב ליבה, וחסדיה של רות לנעמי החותנת שלה, אותה היא לא נטשה.

מהו חסד כמעשה טוב, שואלת המגילה, מהו צדק חברתי, אותו מבקשות וזועקות רות ונעמי, כמימוש זכויות, למי שהיו בתחתית הסולם החברתי? מגילת רות, מציבה שאלות רלוונטיות לתקופתנו.

ציגלר, מבארת את סיפורה של רות, בשלל התייחסויות, בניתוח לשוני, או ספרותי המשווה בין דמויות שונות, או גם באמצעות הבאת מדרשי חז"ל, דרכם מראה ציגלר, על קיומם של סמלים מעניינים ונסתרים כמו, שש השעורים שנתן בעז לרות בשעה שהיא עזבה את הגורן וחזרה לבית נעמי.

מגילת רות, היא סיפור אנושי קטן, על אלמנה ענייה ונכריה, ומנהיג מקומי בעל קרקע, על רצון לממש זוגיות, אימהות, שייכות, ומשמעות כחלק מעולם טוב יותר. מהפן האישי, הסיפור עובר לפן הלאומי, כסיפור מכונן על אבותיו של דוד. מפגש שיצר שושלת מלכות חדשה, האמורה לבטא חסד ומשפט כנורמות שלטוניות מוסריות.

את ההרצאות שקיימתי בהצלחה, לוויתי במדרשי תמונות, של יצירות אמנים, מתקופות שונות, בהן כל אחד מפרש את הטקסט המקראי באופן ייחודי, פרשנות שבאמצעותה ניתן לנתח את הממדים הרגשיים של גיבורי המגילה ואת ההתייחסות אליה בתקופות שנות. כמו העובדה שהציונות באמצעות אמני בצלאל, ראתה ברות את הסמל לשיבה הביתה, לאדמה מהגלות.

כשאני כותב ביקורות, אני בדרך כלל, מתחבר לספר דרך סיפורים ישנים. הפעם באמצעות סיפרה של ציגלר, קשרתי את משמעויותיו–להווה ולעתיד, למשימה שהצבתי לעצמי, להרצות על המקרא, בהקשרים הרלוונטיים למה שאנחנו בני האדם, בעיקר בימים אלה.

מבחינתי זהו חלק ממסע, כמו שציגלר מבארת את רות, אליו יצאתי, לפני כמה שנים, בכדי להבין ולהתמודד עם טקסטים יהודים ועם המקרא. באמצעות ציגלר, ככותבת אישה, הזדהיתי עם יכולתה להעניק למגילה זווית ראיה נשית, בכתיבה שיש לה מידי פעם ממד חתרני – עשיית דברים המחייבים לצאת מאזורי הנוחות ולהיות אסרטיבי, בכדי לחולל שינוי ולהגיע למקומות חדשים.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על רות: מניכור למלוכה