ביקורת ספרותית על 60 מסלולי טיול בארץ התנ"ך : צפון, מזרח ומערב מאת ערן גלאור
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 במאי, 2022
ע"י רץ


בשבילי התנ"ך

לא פעם ספר שנראה על פניו אנכרוניסטי ולא רלוונטי עבורי, מצליח להתכתב עם מציאות חיי בצורה מוחשית, ובכך להמחיש לי את הדילמות שמספקת המציאות ההזויה שלעתים קרובות פוגשת אותי.

כך היה, באקראי, או שלא, מצאתי את הספר, 60 מסלולי טיול בארץ התנ"ך (בצפון, במזרח ובמערב הארץ), של ערן ודוד גל-אור, המתמקד במסלולי טיולים המחברים אותנו לתנ"ך. השליכו אותו קרוב לוודאי, לא בגלל איכותו הנפלאה, נייר הכרומו שלו, שלל צילומיו היפיפיים, והאופן בהם מסלולי הטיולים מסומנים בצורה ברורה באמצעות מפות. תיאוריו תמציתיים וכתובים היטב, לצידם אייקונים לציון מידע כללי, כמו דרגת הקושי של המסלולים. הפסוקים הרלוונטיים מהתנ"ך, מופעים בו בצורה מודגשת המחברת אותנו לנופים, ובכך הם מענקים לנו המחשה נפלאה לאירועים הגדולים בתנ"ך. בקיצור ספר המעניק לנו אפשרויות לחוויות טיול במסלולי ונופי התנ"ך.

עיינתי בספר בעיון רב, באחד ממסלולי הטיולים, בהר הגלבוע, אותו הספר מציע לקוראיו, שבו אני תמיד חולם לקחת את משפחתי הקרובה, ולספר להם על הקשר שבין התנ"ך לנופיה של הארץ.

בשעה שעיינתי בספר, נזכרתי בחנה גרשוני, המורה שלי לתנ"ך ביסודי, שהתעקשה לקחת אותנו לטיול למרגלות הכרמל, שם עלינו למצד עתיק ימים, ממנו השקפנו לחיבור עמק יזרעאל לזבולון, ודברנו על צבאו של ברק בן אבינועם ודבורה, שמשך את מרכבות סיסרא לבוץ הקישון והצליח לגבור עליו. על אליהו ומלחמתו בנביאי הבעל שהתרחשה ממש כאן למרגלות הכרמל בקישון. עובדה שאת הטיול הזה אני זוכר בבהירות עד היום, משום שהייתה זאת דרכה המופלאה של חנה לחבר אותנו לערכים, לטעת בנו את היסודות לסיפור המאחד שלנו לארץ הזאת ולנופיה באמצעות ספר התנ"ך וטיולים לנופיו.

נזכרתי בחנה, המחנכת שלי, בשעה שמשרד החינוך השיק את הרפורמה שלו, המלווה בקמפיין מושקע, בו נראים תלמידים שראשיהם טמונים בקופסאות קרטון, כאלו שהופכים אותם לעיוורים למציאות המודרנית, ורק שאשא ביטון, שרת החינוך מצליחה לשחרר אותם מעיוורונה של המערכת, לעתיד חדש ומבטיח. כמה פאתטי ואומלל חשבתי לעצמי, לצייר כך רפורמה פופוליסטית, שלא מדברת על ערכים, או על הצורך שלנו לספר סיפור משותף המחבר את כולנו. אלא מצהירה הצהרה גורפת, לכך שהמקצועות ההומניים הם פחות חשובים לבגרות, אפשר לוותר עליהם, גם במחיר שנהפוך בעוד כמה שנים לבורים ולחסרי שורשים, במדינה שסועה בין שבטיה.

אחד מהכותבים בעיתון אותו אני קורא, כתב על כך, לפני מספר שנים (כעת אני עובר לשפתו) התבקשתי לסייע לביתי, לקראת בחינת הבגרות בתנ"ך. לצורך כך הסברתי לי על דוד המלך. היא קפצה מייד ואמרה שהוא היה המלך הראשון. נאלצתי לתקן את דבריה, לא הוא היה השני, הראשון היה שאול שנפל בגלבוע. אה, היא הנהנה בסוג של הבנה קלושה, הוא פשוט נפל במיקוד, בחלקי התנ"ך שעליהם לא נבחנו, היא הוסיפה. בדיחה קלושה, או מציאות עצובה, שהפכה כעת למציאות מרה. התנ"ך כעת כולו נפל ברפורמה של ביטון. עוד כמה שנים נבכה את העובדה, שלרוב חלקיו של העם אין סיפור מאחד, זולת שנאה מפלגת ומפוררת המאיימת על קיומנו, כמו הסיפור התנכ"י החוזר על עצמו מיד פעם.

חשבתי על כך, שחנה חייבה אותנו ללמוד בעל פה את קינת דוד, "הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן" (שמואל ב א כא) קינה באמצעותה היינו פותחים את טקס יום הזיכרון לחללי צבא הגנה לישראל.

כך הוא הספר הנטוש הזה, מדגים שאין יותר ערך, לכתב יד ערוך ומושקע, אותו ממהרים להשליך, כי הרי הכול קיים במרשתת וזמין. אלא, שמה שזמין הם לעתים תכנים שטחיים ולא תמיד מדויקים, לעתים הם רוויים בשנאה. לכן את הספר הזה אשמור, באמצעותו אצא אל הגלבוע עם משפחתי וחבריי, אקרא להם את הפסוקים הרלוונטיים, ואנסה בכך להמשיך את המורשת שהעניקה לי המחנכת שלי חנה גרשוני, לפני שנים רבות בקרית עמל, שכונה שהיא היום חלק מקרית טבעון.
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סקאוט (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
איך פספסתי את הדיון והביקורת? ביקורת מצוינת ונכונה מאוד, רץ ולא רק במחוזות התנ"ך עסקינן.
בתור סטודנטית למדעי הרוח, לקחתי כשיקול את עניין התועלת אל מול האהבה לתחום ובחרתי באהבה לתחום. האם עשיתי את הבחירה הנכונה? ימים יגידו.
כך או כך, משרד החינוך ומדינת ישראל בכללותה צריכים לקחת בחשבון את אלה שלא יכולים ללמוד מקצוע ריאלי. מה לעשות, לא כולם נולדו לפענח משוואות מסובכות או לעסוק במדע...אז למה לפסול אותם?

מעבר לזה שאני מסכימה עם כרמלה. מדעי הרוח מעניקים כלים רבים מאוד כמו פיתוח הדמיון, יצירתיות, מחשבה מעמיקה ולא לקחת דברים כמובנים מאליהם, לדעת שתמיד יש מעבר ומה שאתה רואה זה לא בהכרח הנכון, להטיל ספק ולתהות על קנקנו של משהו.

צר לי מאוד מאוד שמדעי הרוח אינם מקבלים את מקומם הנאות בחברה המודרנית. מהי חברה ללא ידיעת עברה ההיסטורי? קריאת ספרים? מה גם שמדעי רוח מקדמים את יכולת ההבעה הן בכתב והן במילולי של הסטודנט ואת יכולות הניתוח המחשבתי שלו.
פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
רץ, "השפה כמכלול" היתה שיטה מטופשת שיצרה דור של תלמידים שלא יודעים לכתוב.
"דנה קמה, רמה נמה" עבד לא רע, אבל היה מישהו שצריך לשנות. לגבי בדידים, דווקא למדתי איתם והסתדרתי לא רע, אבל לא מוכר לי פתרון קסם מלבד ללמוד בע"פ את לוח הכפל.
אני סבור שחסרים מורים טובים ויצירתיים שילהיבו את התלמידים ללמוד, אבל איך אפשר למשוך אנשים מצויינים למערכת חינוך עם 30-40 ילדים מופרעים בכתה ותגמול עלוב בתלוש החודשי?
בסין ההורה עומד דום כשהמורה קורא לו והתלמידים יושבים בשקט ולומדים גם בסופי שבוע. כאן המורים חוששים מהתלמידים ומהוריהם, כי לילדים יש רק זכויות ולא חובות או דרך ארץ.
רץ (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
עמיחי - מסכים לדעתך, ומוטרד מהקלות בה קיבלו החלטה על רפורמה כל כך משמעותית מבחינה חינוכית ותרבותית. המורים של פעם לא המתינו לרפורמות - כל אחד מהם לקח אחריות לחנך את הדור הבא.
רץ (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
Pulp_Fiction - תודה, אני לא חושב שצריך ללמוד בכדי לעלות גירה את החומר במבחן, אני חושב שצריך ללמוד בכדי להקנות אהבה של הלומדים לאותם מקצעות. בכדי שיהיו בעלי שפה עשירה, שיוכלו להתנסח היטב, יוכלו לקרוא ספר, ובאמצעותו להיות חלק מהתרבות הישראלית והמערבית, כאלו שיוכלו להיות יצרתיים גם בתחומי ההיטק. אבל הרפורה לא עוסקת בזה, אלא רק באופן בו התלמידים הבורים, והמורים הבינוניים מתקשים לעמוד ביעדי תוכניות החינוך, ולכן מתאימים את הבחינות לרצון התלמידים ללמוד כמה שפחות ולמגבלת המורים. וכך למרות הבעיה הקיימת כולנו נשיג הישגים נפלאים שלכאורה יצביעו על איכות ושיפור.
רץ (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
כרמלה - מסכים איתך, היוונים בלימודים הקלאסיים, למדו מתמטיקה, אמנות, ספרות, מוזיקה וספורט - התוצאה חינוך מאוזן שנותן מענה למגוון צרכים אישיים ותרבותיים. אבל אנחנו כנראה יודעים טוב יותר מה נכון ללמד, התוצאה שנקבל, בורות, שיטחיות, וחברה שאין בה יכולות ליצרתיות.
רץ (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
פרפר - תודה, אני זוכר רפורמות שכשלו - בדרך כלל הן היו לאופן שבו יש ללמד, חשבון באמצעות בדידים, התוצאה עד היום רעייתי שואלת אותי כמה זה 5*5, או השיטה שבמקום לקרוא בהברות - כמו בחדר של פעם, למדו מלים שלמות, התוצאה - יצירת קושי בקריאה. אבל הרפורמה הזאת שונה לחלטין, היא נותנת תשובה למהות בחינות הבגורת, כסיכום הישגיי התלמידים, אך השאלה הנכונה, היא מה תפקידה של מערכת החינוך, בעיקר במקצועות ההומניים בהן קיים צורך לעדכן את צורת הוראתם, שאלה שלה היה צריך לתת תשובה באמצעות טובי אנשי הרוח, המדע והחינוך. מכיוון שלא כך נהגו התוצאה היא, הקלה פופליסטית מהבחינות, ואמירה שהנושאים האלו ממש לא חשובים, לדעתי מדובר בבכיה לדורות.
עמיחי (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
רץ, תודה רבה.
אני שותף מלא לדאגה שהבעת בנוגע להיעלמן של בחינות הבגרות והמרתן באיזו עבודה בין-תחומית מעורפלת.
בעיניי זה הגיוני לגמרי שהמדינה תציב רף ידע מסוים בתחומי הרוח שיהווה איזשהו יישור קו מבחינת מה שמצופה מתלמיד ישראלי לדעת. הוא מושג באמצעות תוכנית הלמידה שמסתיימת עם בחינת הבגרות.
ואם שוכחים - אז שוכחים.
וחשבון דיפרנציאלי לא שוכחים? אז למה השאירו את הבגרות במתמטיקה ובאנגלית?
זה המסר: לימודי רוח פחות חשובים.

ונימוק נוסף הוא שעבודה בין-תחומית היא מתכון בטוח להבלים, זלזול, העתקות ותעשיית עבודות למכירה במרשתת / טלגרם.
ייתכן שבתיכונים האליטיסטיים זה יעבוד יפה, אבל אינך יכול לצפות להצלחה בכל הארץ. אין מצב.
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
רץ, מעניין כתבת. אני חושב שיש עדיין הרבה מה ללמוד מהמדריכים הישנים האלה.
איני בטוח שהרפורמה כזו נוראה כשלעצמה. הרי כולם למדו היסטוריה ורבים לא יודעים אותה, גם אם עברו את בחינה בציון גבוה. על ספרות אני כבר לא מדבר ותנ"ך עבור רבים זו בכלל terra incognita. לפני שנים שמעתי את פרופ' הרסגור ז"ל מדבר על כך, שהוא לא נוהג לתת לסטודנטים שלו בחינות, אלא עבודות שמאתגרות את החשיבה ואת הדמיון. אולי בעקבות השינוי כך התלמידים יזכרו לפחות את הנושאים של הפרויקטים שלהם לכל חייהם ולא יזרקו את החומר מהראש לאחר שיקיאו אותו במבחן. מכל מקום, עלינו עוד לחכות ולראות מה מהות הרפורמה והאם זה יצליח. הבעיה של הרפורמה היא בכך, שיחסי הציבור שלה לא נכונים ואכן מתקבל הרושם שהמקצועות ההומניים הם פחותי חשיבות, גם אם לא זו הכוונה.
פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
כרמלה, אני בהחלט מבין את הבחירה שלך ואני מסכים שמדעי הרוח נותנים הרבה ללומד, במיוחד אם הוא באמת אוהב את תחום הלימוד ולא עושה זאת רק כדי להוציא תואר. עם זאת, הלימוד מצריך השקעה רצינית שהתלמידים היום חושבים עליה פעמיים במונחים של עלות מול תועלת.
כרמלה (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
פרפר - חבל שאתה מתייחס לציטוט רק כפרסומת. חשוב יותר לראות את הרעיון שעומד מאחורי התוכנית הזו.
מסכימה שקשה לחיות ממדעי הרוח והם מצטמצמים, מלבד חוג אחד שהפך לגדול בפקולטה (לפחות בת"א) - לימודי מזרח אסיה.

כשאני הלכתי ללמוד באוניברסיטה בחרתי ללמוד היסטוריה - בשביל הנשמה וכלכלה - בשביל המקצוע והפרנסה. אנשים עד היום מסתכלים על השילוב הזה בתמיהה.

פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
כרמלה, מסכים איתך שהלמידה צריכה להיות חווייתית.
לא הייתי מייחס חשיבות רבה למידע שמגיע ממקום של פרסומת, אפילו אם היא לחוג לימודים.
בעולם אידאלי, היו משקיעים בכל התחומים ונותנים מקום מכובד גם להעמקה בלימודים הומניים, כולל תמיכה ממשלתית בשימור הידע הזה.
עם זאת, עבור רוב הלומדים, לימודים הומניים לא יאפשרו חיי רווחה, בעוד שלימודים ריאליים נותנים יותר אופציות להישרדות, ואכן הסטודנטים מצביעים ברגליים והתחום ההומני באוניברסיטה מצטמצם. היום יש כאלה שלוקחים קורס בתכנות ומצליחים להרוויח יותר מבוגר אוניברסיטה שלמד תחומים אחרים.
כרמלה (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה רץ. בזמן אמת שנאתי את הלימוד בע"פ של פרקים בתנ"ך. אח"כ למדתי להעריך אותו ואת העושר הלשוני והרעיוני שהוא הותיר בי. כמובן שהדבר צריך להיעשות במידה.יחד עם זאת רוב הלמידה צריכה להיעשות דרך חקירה והעלאת שאלות, ובדרך חוויתית. מוסיקה, סרטים, טיולים.

פרפר - מקצועות הומאניים חשובים מאד. הם מפתחים סוג חשיבה אחר ממקצועות ריאליים, ואינם קשורים דווקא בשינון. במקצועות ריאליים יש רק תשובה אחת נכונה, במדעי הרוח מגוון תשובות. מצטטת מהדף של תוכנית הנדסה ורוח באוני' ת"א.
"הידעת? בעת השקתו של האייפון הראשון הסביר סטיב ג'ובס שפריצות הדרך הטכנולוגיות הנוכחיות והעתידיות אינן מגיעות רק מאנשי התוכנה. הן דורשות חשיבה מקורית, יצירתיות, מעוף, ידע והשכלה גם בתחומים לא הנדסיים. לדבריו, ה-DNA של אפל, אינו מבוסס רק על חשיבה הנדסית, אלא על חיבור מתמיד בינה לבין החשיבה החופשית של מדעי הרוח. ג'ובס ביטא בכך את ההכרה הגוברת בחשיבותם של מדעי הרוח לפעולתם של אנשי מדע והנדסה, שניחנים ביכולות ריאליות מעולות אך נדרשים גם ליצירתיות ומחשבה חדשנית.
ידע בפילוסופיה, היסטוריה וספרות מאפשרים למהנדס לפרוץ את גבולותיו הקוגניטיביים, לפתח פרספקטיבות חדשות ולהוביל תהליכים טכנולוגיים בדרך של יזמות. "
פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אני די חלוק עם עצמי לגבי הרפורמה של שרת החינוך.
רוב הדברים שנלמדים בתיכון נשכחים די מהר במהלך החיים, וזה כולל לא רק את המקצועות ההומניים, אלא גם את המקצועות המדעיים.
בסופו של דבר היית לומד לבחינות ואחריהן לא היית זוכר הרבה, אם כי היתה איזו שארית של ידע שנשארה. בכל מקרה, מה שלא עוסקים בו נשכח.
משהו בשיטת הלימוד כולה כאן כנראה לא נכון. ראיתי פעם סרט על החינוך בפינלנד שבו לימדו את התלמידים לחשוב ולנתח בעיות, כך שהיתה להם יכולת להתמודד עם בעיות חדשות ובלתי מוכרות בקלות רבה יותר. זה פחות נוגע למקצועות הומניים שרובם קשורים בשינון. בפינלנד גם היו שני מורים בכתה, ובכלל המורים שם הם עילית הסטודנטים ולא כאלה שהגיעו לשם מחוסר ברירה.
אני סבור שנדרשת רפורמה בצורת העברת חומר הלימוד כך שיהיה יותר חווייתי וייזכר ליותר זמן, ואולי באמת לא חייבים להבחן על כל נושא, למרות שהיעדר המבחן אולי יגרום לתלמידים להשקיע עוד פחות בלימוד. הרעיון של עבודת מחקר דווקא נשמע מעניין, ואולי תהיה לתלמידים הזדמנות להעמיק בתחומים מסויימים.
רץ (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
חני - תודה, אני תמיד חושב על המחנכים שלי שעבורם החינוך היה שליחות, כעת העומדת בראש מערכת החינוך משתמשת בחינוך כאמצעי פופליסטי ופוליטי, לפני שתפסיק להיות שרה. צריך להיות חסר אחריות, וחסר תשתית תרבותית בכדי לקבל החלטה לפיה המקצעות ההומנניים כולל התנ"ך הם דבר לא הכרחי.
חבל שהדיון הוא לא על תפקידה של מערכת החינוך הישראלית במאה ה- 21, אלא לצורך להתאים בין רמת הבחינות, לבורות ההולכת ומתרחבת בקרב בני הנוער של היום.
חני (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אילו היו מלמדים כמו חנה
לימוד התנך היה מתווך טוב יותר לנוער.
התכנים שאתה מתחבר אליהם נראה שמסבים לך הנאה צרופה.
עונג....
רץ (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
פילפיל-סיפרי הטיולים של פעם, היו ערוכים עם המון דגש לצד הויזואלי, ולאיכות של המילה הכתובה ולגישה שבהחלט מרחיבה את הדעת, הם פשוט תופעה שנעלמה מהתרבות כמו דברים אחרים ונוספים. אגב תודה לתיקון השם, יש לגיסתי בן דוד, בן ברק... מכאן הטעות.
פילנפיל (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
הספרים של פעם תמיד שאפו להעניק גם ידע כללי לקורא שלהם, ולא רק ״ידע מעשי״ רזה ונלעג.
חינוך איכותי נועד להרחיב את דעתו של האדם, לא לצמצם אותה.
אגב, ברק בן אבינועם.
אנקה (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
סקירה נוגעת ללב ולזכרון המשותף של כמה וכמה מאיתנו. ותודה למורים שחייבו אותנו ללמוד קצת בעל פה מהתנ"ך כך שעד היום אני זוכרת את קינת דוד.
"הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם ושדה תרומות
כי שם נגעל מגן גיבורים
מגן שאול בלי משיח בשמן..."





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ