ביקורת ספרותית על עמוס שלי מאת נילי עוז
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 בפברואר, 2022
ע"י מורי


נראה שמקרה עמוס עוז, מהומה שהתחילה עם פרסום ספרה של גליה עוז, שהציגה את אביה כאדם מתעלל, יוציא עוד ועוד פרסומים. אז הנה עוד אחד, ספרה של נילי עוז, אשתו של ומי שהוכרזה כאשה מוכה.
בתחילה מציגה נילי את עמוס כאדם שחוט השני העובר בחייו הוא תחושה של חוסר ערך כתוצאה של התאבדות אמו, כאילו ההתאבדות היא מעשה נטישה שלו. אבל מהר מאוד מוצג עמוס בהקשר משפחתי, פוליטי, כסופר, כאיש צבא, כמורה, כפובליציסט.
נילי עוז מקפידה להציג את עמוס שלה כאב אוהב לילדיו, אחד המתעקש ללמד ילדיו אנגלית משום שנשלחו לתקופה לחו"ל, המתעקש להגיע הביתה בזמן לרחצת דניאל הבן, ובכלל להציג את עמוס כאיש משפחה מעורב עד שמתגנבת התחושה שזו קצת התאמצות יתר ההצגה הזו. דניאל הבן כתב לפניה את סיפור התגובה לספר האכזרי של אחותו גליה והיטיב להביע עצמו. נילי פחות מושחזת ולמרות שזה נראה מאומץ, זה גם זורם ואמיתי.
עמוס עוז הוא איש משפחה, נאמר. הוא גם קצין קישור עם המצרים להפסקת אש אחרי מלחמת יום כיפור, איש אוסלו, איש המנבא מלחמות, איש הנוסע ברחבי ישראל ומתעד מהנאמר פה ושם, מפרסם על כך ספרים וכותב טור בעיתון.
כאיש עסוק מאוד, התמונה העולה מעמוס איש המשפחה בספרה של נילי אשתו, שונה כמובן ממה שעולה מעמוס האב בספרה של גליה. נותר לקבל כמובן את צדה של פניה הבת הבכורה, לא שאני רוצה להכניס רעיונות למישהי לראש. תגידו מה לנו ולכל הרכילות המשפחתית הזו. עמוס היה בכל זאת אדם בולט, בולט ומפורסם בהרבה דברים. זו תהיה התחסדות שלא להתייחס לפרסומים הנוגעים לו וגם קצת אטימות.
למרות הכל, עוז מתואר כאדם גדול מהחיים. אבל כבשר ודם, בין שלל עיסוקיו הרבים, אין ספק שהיה לו זמן להעיף סטירה, לתת אגרוף, לומר משהו מעליב ומשפיל. בשר ודם, אמרתי. אני רוצה להאמין באיש הגדול מהחיים, דווקא בגלל שהוא חש רוב חייו פחות ערך, אדם שאמו נטשה אותו ללא סיבה נראית לעין. שקוף. האם אדם כזה היה יכול לתת לאחרים בכלל ולילדיו בפרט את תחושת חוסר הערך המצמיתה הזו? אני בספק.
רק תחשבו עכשיו, שספרו המושחז של האח דניאל וספרה שופע טוב הלב של האם נילי מותירים את גליה חשופה בצריח. האם עדות האח והאם, בלי רוח הקודש, תותיר את האחות והבת כמקשה אחת? האם תתפרק כסלע סחוף רוח בטמפרטורות הקיצוניות של המדבר?
פניה, לטובתך, השאירי כתיבתך למה שאת טובה בו.
39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מיקה (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
כשהסובייקטיבי ממבט אובייקטיבי וכשהאובייקטיבי ממבט סובייקטיבי מתערבבים. וכדברי ratsa: "כל כך הרבה אמיתות ומי באמת יודע מה נכון ומה לא, ומה זה בעצם משנה? ולמה לעזאזל לכתוב על זה ספר [ואני אוסיף: ועוד ספר, ועוד]? לא ברור לי. אני לא יכול שלא לחשוב שמדובר בעוד דרך להרוויח כסף וזמן מסך" - כל אות.
מורי (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
לא, לא חבל, רץ
רץ (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
למה צריך לקרוא על מלחמתם של משפחת עז - לא חבל על הזמן?
מורי (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני תמיד חוזר.
אנקה (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
שיהיה בהצלחה עם הכובד הזה וחזור לשתף אותנו בחוויות.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מורי - אני לא אתפלא אם בקרוב ייצא ספר על עוז שאתה תכתוב... לספר יקראו: "מחשבות על עוז"
מורי (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אנקה, הר העצה הרעה.
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
לא בדיוק " אנחנו, כולנו, שאר העולם"...
נראה לי שלספרי ריאליטי שכאלה יש מקום מובטח ברשימת רבי המכר (בטח של סטימצקי).

זה גם תואם את הטרנד העכשווי של שכתוב זיכרונות משפחתיים וטראומות ילדות -
בלי פוטושופ, בלי חומרים מלבינים, בלי פילטרים, לעולם ועד בלי תקופת התיישנות.

הצופים מרותקים למסך (במקרה הזה, הקוראים מרותקים להפיכת דפים), דרמה וקרבות זיכרון ושכתוב ההיסטוריה ומלחמת התודעה במשפחות הכי טובות.

אני אדישה למשבצת הזאת אבל יכולה להבין את אלה שלא.
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
יפה כתבת מיסקיפוד
אנקה (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מורי, מעניין לדעת איזה ספר של עוז אתה קורא ?
Misskipod (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני בעיקר בשוק מכמה מהר אפשר להוציא ספר כשרוצים (או כשאתה נצר למשפחת עוז ודחוף לך ממש להגיד...) וגם קצת נלחמת בבחילה על שהוכנסנו כולנו למלחמת ירושה רעיונית כזו, שאין לנו דבר ועניין בה.
תשאירו לגליה את החוט המאריך, תפרגנו לאמא לשמור על הסרוויס (כי לא נעים) ותמשיכו לריב בבית, בחייק המשפחה.
לא בשביל זה יש ארוחות שישי וערב פסח?
אנחנו, כולנו, שאר העולם, במה פשענו?
מורי (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אז עכשיו אני באמת קורא עוד ספר של עמוס עוז.
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מורי, אנו רואה שהנושא מרתק אותך ואתה ממשיך להתעמק בו.מסכים עם החברים כאן שהוא מתחיל להיות מאוס.
לי זה מזכיר קצת את העימות בין רוסיה לאוקראינה - בני משפחה גרעינית שופכים דם אחד לשני ועסוקים במלחמת תודעה. מלחמה מיותרת ועקובה מדם.
מורי (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
עמיחי, כתבתי סקירה פעם גם על החוברת של איקאה. למה להפלות?
עמיחי (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
זה לא ספר, אז למה לכתוב סקירה?
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מה שראסטה פלוס שקית הקאה… סורי, זה הכל חוץ מספרות
פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
עכשיו נשאר רק לחכות לעמוס שיכתוב את הגירסה שלו (-;
מורי (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
רק שהאמת של נילי ודניאל די יחד. נילי למעשה לא תקפה את הבת שלה, רק האדירה את עמוס שלה, המיכאל שלה ולטובה.
dina (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
סך הכל הגיוני, ולא בלתי סביר. כלומר, הספר הזה נכנס בדלת שנפתחה לרווחה. כמו שהגבתי לך בסקירה על ספרו של דניאל, אין אמת אחת. כל אחד מחזיק באמת שלו, והוא בטוח שהיא האמת הבלעדית.
חני (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ככל שדשים בנושא בקנאות גדולה
אין לי ספק שהנושא
ידעך עד שלא יוותר
ממנו מאומה.
כי לך תדע עכשיו
להוציא את המוץ.
ומה בכלל אמיתי.
מורי (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
איזה מזל שאני לא משלם על קריאתם.
פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
סערה בכוס תה.
כמה עצים עוד יכרתו בשביל הספרים המיותרים האלה?
Rasta (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
כל הדרמה המשפחתית הזאת צורמת לי, ובעיקר מרגישה מאוד מיותרת, מאחר ועמוס עוז לא בחיים ואת הצד שלו אנחנו לא נזכה לשמוע. כל כך הרבה צדדים לסיפור, כל כך הרבה אמיתות ומי באמת יודע מה נכון ומה לא, ומה זה בעצם משנה? ולמה לעזאזל לכתוב על זה ספר? לא ברור לי. אני לא יכל שלא לחשוב שמדובר בעוד דרך להרוויח כסף וזמן מסך.
אנקה (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
סביר להניח שאילו קרו הארועים האלימים הללו, גם אם נדירים, היא לא הייתה מודה בזה. אם כי אני נותנת לה ליהנות מהספק.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ