ביקורת ספרותית על החיים לא היו שושנים מאת גליה ברוידא מזרחי
ספר מעולה

---

קראתי בשקיקה את הספר 'החיים לא היו שושנים' העוסק בתיאור תולדותיה של משפחה. משפחה שעלתה מלטביה בשנות השלושים של המאה הקודמת, התחילה את צעדיה הראשונים בתל עדשים והמשיכה לאחר מספר שנים לכפר ידידיה. הגיבור, דוד שמידוב אב המשפחה, עבר לא מעט טרגדיות אישיות. לא אעשה ספויילרים. כל זאת על רקע היותו חקלאי חרוץ העובד מבקר עד ערב לפרנסתו באמצעים פשוטים, ידניים האופייניים לתקופה.
הספר מכניס אותנו לתקופה ולאתגרים העומדים בפני המתיישבים בארץ ישראל טרום הקמת המדינה: פרעות הערבים, השלטון הבריטי, אירועי השואה באירופה והדאגה לקרובי המשפחה שנותרו שם. דוד עומד מול האירועים כצוק איתן בעקשנות ובהתמדה, בעבודות השוחקות ברפת ובשדה אך עם רגישות פנימית לילדיו, הוריו, ושכניו בכפר.
את הסיפור כתבה גליה נכדתו לאחר ששמעה סיפורים מפי אמה נחמה ולאחר מחקר בנבכי ההיסטוריה. גליה בכישוריה הספרותיים, שזרה בין העובדות ההיסטוריות וסיפורי אמה את התוספות המתבקשות ובכך איפשרה לי קריאה מהנה ושוטפת. חשתי את מאורעות וחוויות התקופה כאילו מתרחשים הם לנגד עיני. אכן, חייהם רחוקים היו מלהיות סוגים בשושנים כפי שאולי מצטיירים חיי הכפר הפסטורליים.
ניראה לי כי הספר מתאים לשמש גם כבסיס ל'סרט' שיתאר את תולדותיה של משפחה בטרם קום המדינה.

» ביקורות נוספות של ארז
» ביקורות נוספות על החיים לא היו שושנים