ביקורת ספרותית על אור קודר מאת אינסה ז'רקוב
ספר טוב

---

הספר הזה בא בול בזמן - משהו קליל להעביר איתו את הזמן בבידוד שעשיתי מרצון (אחותי חלתה ולא לקחתי סיכונים, יצאתי שלילי לאחר בדיקת אנטיגן ופי סי אר, וזאת הודות להסתגרות שלי בחדר עם הספר הזה, ועל כך אני חב לו את תודתי!) וגם בתור משהו קליל לקרוא במקביל ללמידה למבחנים.

הופתעתי לראות שהספר הוא ספר ישראלי. עצם העובדה שהוא בסיגנון מנגה מובהק, יצרה אצלי את התחושה שזה בטח לא ספר ישראלי.

מדובר בסיפור המתרחש בטוקיו. במרכז העלילה עומדים בני האדם אל מול המפלצות (כלומר הערפדים ואנשי הזאב). כולם מפולגים ביניהם, ויש ביניהם יריבויות ארוכות שנים, בעקבותיהם מגיע גם תהליך שלום, אך בעקבות היעלמות של 15 אנשים וחשד לרצח, השלום נסדק והיריבויות צצות מחדש. צוות של בני אנוש מתגייס להצלתם של החפים מפשע ולתפיסתם של החשודים.

המנגה אפלה (הן בעלילתה והן בצבעיה הכהים) ועשויה טוב מבחינה ויזואלית. יש אווירה אפלה שאהבתי וגם של מנגה, והדיאלוגים בין הדמויות מהירים, חדים, נעים בין קיצוניות אחת לשנייה בתגובתן והבעות פניהן של הדמויות, כמיטב המסורת. מצד שני, הרגשתי כאילו נכתב על ידי סופרת ישראלית, הוא הרגיש לי קצת ישראלי במובן הפחות איכותי של המילה, במובן של חיקוי, מנסה להתאמץ להיראות כמו חו"ל אבל הישראלי יוצא ממנו כמו מבטא שאין לטעות בו במדינה זרה. בנוסף, היו קטעים בהם דמויות מסוימות עצבניות, אז מדי פעם בטקסט שלהם, הסופרת דוחפת את המילה "גרררררר" (לדוגמא: במקום לכתוב "אני כועס עליך נורא" אז נכתב "אני כועס גררררר עליך גררררר נורא גררררר" - נשמע קצת מטופש, לא?)

בסך הכל מדובר בספר שנחמד לצלול אל תוכו ולהעביר את הזמן. קצת גיוון לי אחרי ספרי המתח של סטרייק. אמנם זה לא הסיגנון שאני מרבה לקרוא, בעיקר כי במנגות יפניות, וגם כאן בהתאם, הקצב הוא מהיר ולפעמים קשה לעקוב אחרי העלילה והדיאלוגים המועברים באמצעות בועות דיבור, הם בהחלט קשים יותר להבנה ולמעקב מאשר טקסט ספרותי רגיל בצורה של רומן אשר בו יש קטע שמקשר בין הדיאלוגים ומסביר מה קורה ומי אומר מה ואיפה ומתי וכ'ו, ולכן צריכים להיות מאוד מרוכזים וגם לזכור את הפנים של הדמויות השונות. אבל כמו שאמרתי, גיוון זה טוב מדי פעם. במיוחד כשאתה בבידוד ויש מבחנים בדרך.

אני מאחל לכולם המון בריאות (במיוחד בתקופה כמו זו), הצלחה בחיים (ובמבחנים...) וכמובן שלום עולמי בין הבריות (ברוח הספר כמובן).
* אני מקדיש את הסקירה לסקאוט - אני מתגעגע ומחכה לפגוש אותך!

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על אור קודר