נכון שבעולם העתיק סגדו גם לבעלי חיים (תנינים, פרים, חתולים...) אבל אצלנו סגדו לרוח, הקריבו לה קורבנות, דברו אליה. אצלנו הדביקו חטאים (?) של עם שלם על שעירים (עיזים) וזרקו אותם אל עבר התהומות, אצלנו מסובבים תרנגול סביב הראש ביום הכיפורים....
בת-יה - הכתב הראשון - הומצא בשומר, גם הכתב המצרי עתיק, אך השומרים קודם.
פרפר צהוב - אצל כל העמים הקריבו קורבנות לאלים - אחרת מה יאכלו האלים?? הרי הקורבנות, וגם אצלנו הם המזון של האל, וראה ספר ויקרא.
בת-יה: מהי היא דת, ומה ההבדל בין אמונה לבין דת? אמונה היא מה שיש בליבו , ובנפשו של האדם. אמונה קיימת בכל העולם, כל איש האמין באל אחר (וראי היום בכל המדינות במזרח אסיה). דת היא החוקים שיש לקיים. בלשוננו - המצוות. אין עם בעולם העתיק שיש לו חוקי דת. (וראי היום שוב בדרום מזרח אסיה - סין, יפן, בורמה...) רק אצלנו. קראי את כל חוקי העולם העתיק - השומריים, הבבליים, האשוריים, וחמורבי - אין אף חוק דתי!! כל החוקים הם חילוניים.
הפסוק ""ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום" - מלמד ש"יהוה" היה בעבר הרחוק מאוד אל מקומי דרומי, כך גם בשירת האזינו, ואצל חבקוק ובשירת דבורה.
למעגל קרבז - לגבי מי לקח ממי, תמיד קיים הוויכוח. אך יש לזכור, מתי נכתבו הספרים שלנו ומתי חיו השומרים או האשורים, או הבבלים או המצרים. הקדימו אותנו מאות שנים.
לפרפר צהוב - הספר עוסק בכל היבשות, ובכל העמים הקדומים ולכן הוא מרתק. אכן היו תרבויות עתיקות, אך בספר אתה לומד על תקופות, מי קדם למי. מה פיתח כל אחד... מעניינת העובדה שדברים מסויימים צמחו בתרבויות שונות שלא היה ביניהם קשר. כמו למשל - הכתב הציורי, כמו הזיקורתים בשומר ובדרום אמריקה...
אנקה - אין אצל חמורבי אף חוק דתי. פשוט אין!
לעמיחי - התנך לא השאיר לעולם כלום, מלבד האמונה המונותאיסטית. וגם זה לא משהו. אל תשכח שאצל חלק גדול מהעולם אין שום שמץ לתנך (הודו, סין, יפן, בורמה....אצטקים, אינקה, אבוריג'ינים) התנך הופץ בזכות הנצרות והשפיע רק על הנוצרים (וכמובן על מוחמד) אם לא הייתה קמה מתוכנו הנצרות, היינו נשארים עם קטנצ'יק, אי שם לחופי הים התיכון, עם ספרון קטן ואף אחד לא היה שומע עלינו.
פרפר צהוב - "הימים הרחוקים ההם" - הוא אחד מן המקורות המראה שכל סיפורי בראשית על ראשיתו של העולם (הבריאה, המבול ועוד) מקורם אצל עמים קדומים יותר, ואנחנו לקחנו אותם ושידרגנו אותם, וייחסנו אותם לאל יהווה. הספר הנידון, בוודאי שאיננו עוסק במיתוסים אלא בהתפתחות התרבותית במעבר בין היותנו "לקטים ציידים, לחקלאים, כותבים, בוני ערים. ומדוע יש תרבויות מתקדמות יותר ומתקדמות פחות, ולמה זה קרה אצל אמים מסויימים ואצל אחרים לא.