ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 14 בינואר, 2022
ע"י תמר-מילים
ע"י תמר-מילים
גיום מוסו התחבר הפעם לז'אנר של סופרים שכותבים איך זה להיות סופר.
גיבור הסיפור הוא איש צעיר שרוצה להיות סופר ולכן רודף אחרי נתן פולס, סופר מוערך שפרש מכתיבה ומתבודד באי אקסקלוסיבי. צעיר מוצא את הסופר, מוסר לו כתב יד שיחווה את דעתו, אבל פולס המתבודד זורק אותו לכל הרוחות.
במקביל, מתילד, משווקת יין שאפתנית שמצאה מצלמה ישנה ובה תמונות מעניינות, מפתה את הסופר להיפגש איתה, ומנסה למשוך אותו לכתוב את הסיפור של התמונות במצלמה.
רק שלממשווקת היין לכאורה, יש אג'נדה אחרת שנחשפת לאט לאט ומאיימת על הסופר, שמסתבר שיש לו מה להסתיר.
לעזרתו, מגייס נתן פולס את הצעיר, והעלילה מסתבכת.
כמו בכל ספרין של מוסו, יש כאן הפוך על הפוך וסיפור שמתחיל פסטורלי נעשה תסבוכת של יצרים אפלים ואלימות.
עצבן אותי שהספר מודפס על דפים עבים כדי שייראה עבה למרות שהוא רק 200 דפים.
וכבר קרתי ספרים טובים יותר של גיום מוסו.
ככה-ככה בסולם תמר.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
