ביקורת ספרותית על המתרגמת מאת נינה שיילר
ספר טוב

---

ראשית לטובת גילוי נאות, איני אוהב יפנים ואיני חסיד גדול של התרבות המנוכרת הזו. יתכן שאני סתם אתנוצנטרי ואולי זה בגלל שיפני רצח את אחי, איני יודע. שבץ מוח הוא גם משהו שנוא עלי בהחלט. העובדה שקריש דם קטן אחד במקום הלא נכון יכול לשלול מאתנו רבות מהאיכויות האישיות שלנו, מפחיד אותי ברמות. "המתרגמת" נוגע בשתי הנקודות שציינתי ולמרות האמור לעיל , ה"המתרגמת" הוא ספר טוב. המשמעות של שפה והאפשרות לתקשר בעזרתה בין נפשות הן דבר מעורר פליאה. התרגום של סימנים סימבולים במוח אל צלילים וחזרה לסימנים סימבולים אצל אדם אחר היא חלק מהפלא האנושי. אין ספק שהתפקיד של מתרגם הוא תפקיד קשה בהחלט. אני עצמי נכוויתי בניסיון כושל לתרגם ספר מאנגלית לעברית. היכולת להעביר את המנגינה של שפה אחת אל השפה האחרת היא משהו ראוי להערכה.
הגיבורה בספר מתרגמת מקצועית מאוד והיא שוקעת בסיפור בכל נפשה. היא נדהמת לגלות שמחבר הספר אינו מסכים עם התרגום שלה. במהלך הדרך היא מאבדת את יכולותיה הלשוניות ונאלצת ללמוד מחדש את העולם. הספר מציג 3 מישורים – מישור המציאות עצמה, מישור הסיפור של הסופר המקורי ומישור הסיפור של המתרגמת. למרות שהמתרגמת מאמינה, שעשתה עבודה נאמנה והביאה את מישור הסיפור לתרגום, היא מוצאת עצמה בעימות עם הסופר. הסופר אינו מקבל את התרגום ורואה בו עיוות. בצר לה פונה המתרגמת אל מישור המציאות עצמה ומנסה להבין אם שגתה או שהסופר שגה. תוך כדי החיפוש לומדת המתרגמת על עצמה ועל הבחירות שעשתה בחייה. היא מעלה את השאלה, שכולנו יכולים לשאול את עצמנו – האם אני חי/חיה את החיים, שאני רוצה לחיות.
ציטוט (לאו דווקא מייצג אך חביב עלי) - "מאות שנים הניחו בני אדם שפעם דיברנו כולנו שפה אחת. באמצעות השפה הזאת הבנו זה את זה בקלות ובשלמות. השפה הזאת כללה לכאורה את הלוגוס המקורי, את המילים שמעניקות לנו ידע ישיר על טיבם של דברים....אותה שפה ראשונה לא העניקה לנו ייצוג של המציאות אלא את המציאות עצמה"
שווה קריאה !

» ביקורות נוספות של 7ספרים
» ביקורות נוספות על המתרגמת