ביקורת ספרותית על נערה במעיל כחול מאת מוניקה הסה
ספר לא משהו

---

ספר מרגיז, שמנסה לתאר תקופה.
אתחיל בסיפור אמיתי. ענף של משפחתנו חי באחד הקיבוצים שאחרי ששת הימים, הגיעה אליו נערה יפה מאוד מהולנד. אחת ש"לא דופקת חשבון לאף אחד".
לימים היא נישאה והולידה בת במקביל לבתי הבכורה. התגרשה וחזרה להולנד עם בתה.
הילדה אנורקטית.
מאחורי כל זאת מסתתר סיפור על משפחה מעורבת: אב יהודי ואם נוצרייה בתקופת השואה. האב יצא להביא מזון ועמד בתור. ליהודי ממשפחה מעורבת הייתה מגבלת זמן לשהייה מחוץ לבית.
התור התקדם ואתו הזמן, נותרו לו חמש דקות לאחר מועד הזמן הקצוב ליהודי להיות בחוץ. והוא נשאר לקבל מנת מזון למשפחה.
עקב הלשנה, הוא נעצר בלילה ונשלח לאושוויץ.
נותרה האם ותינוקת שנולדה מספר חודשים אחרי ה"לקיחה" של האב.
נכדתה של הזוג המעורב מהשואה, היא האנורקטית.
מול סיפור כזה, מביאה לנו הסופרת מעשיות ילדים, לא תקופה אמתית.
העם ההולנדי נחלק לשניים: חלק ניכר ממנו הסגיר יהודים בשמחה ונחת, וחלק אחר הציל יהודים.
מי שקורא ספר זה, מזהה משחק צופי: מעבירים הוראות וסיפורים בכתב, נוסעים ברכבות בלי בדיקה של אנשי גסטפו, מתחפשים לאנשי גסטפו כדי לעצור טרנספורט ולקחת ילדה אחת בלבד, ועוד "מעייסס".
וכמו בסיפור לילדים, מוכרחים לפתור את התעלומה עד הסוף על כל המוזר והמגוחך שבו.
מאידך, הספר מצביע בצורה נכונה על השוק השחור, מחתרת התצלומים ומעט על האקציות והמצוד אחר היהודים.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על נערה במעיל כחול