הביקורת נכתבה ביום ראשון, 29 באוגוסט, 2021
ע"י יוסי נינוה
ע"י יוסי נינוה
יוסי נינוה (לפני 15 שעות)
אני מניח שהתגובות הזועמות באות מצד חוגים אמוניים, שאינם יכולים לקבל דעות מחקריות.
קצת מידע:
את הרעיון הכללי לגבי תולדות האמונה המונותאיסטית בישראל פיתח ד"ר פרויד (הידוע) בספרו "משה והמונותאיזם" שקיים גם בעברית.
הרעיון מדבר על המלך המצרי אחנתון (אמנחותפ ה-4) אבי הרעיון המונותאיסטי, (או המונולטריסטי). שלאחר מותו הוחזרה האמונה המצרית הקודמת באל השמש אמון.
כוהניו גורשו ממצרים בבושת פנים והגיעו לארץ כנען והביאו איתם את האמונה באל אחד.
בדרכם לכאן פגשו אל מקומי ששמו "יהו" או "יהוה" וחיברו את תפישתם המונותאיסטית עם האל "יהוה". מנהיגם של הכוהנים הללו היו כהן מצרי ששמו "מס".
דורות אח"כ התפתחה האמונה הזו ואף הפכה לדת. במאה ה-7 לפנה"ס כתבו אותם הכוהנים שהיו גם לכוהני המקדש של שלמה את ספר "דברים", ראשון ספרי התנ"ך.
וזה ממש בקצרה.
(ממליץ לקרוא את ספרו של פרופ' ישראל קנוהל "מאיין באנו").
ד"ר יגאל בן נון מקבל דעה זו אך טוען שלא כוהני בית המקדש כתבו את ספר דברים אל שפן סופר המלך יאשיהו.
הספר "קיצור תולדות יהוה" - אינו קל לקריאה, מאוד מפורט ומאוד עמוס.
עבודתו שווה להערכה, גם אם אין מקבלים את דעתו. בוודאי לא לתגובות כאלו המופיעות כאן.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אודי
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
אם אתקוף את הנושא מנקודת המבט ההיסטורית אז יש לנו כאן פרשנות אחת של חוקר.
יש לבחון אותה בהקשר רחב יותר ולהשוות אותה למחקרים נוספים בתחום. מה שלא קורה לצערי באקדמיה כי יש להם אג'נדה. לטעמי ככל שאנו רחוקים ממושא המחקר כך הפרשנויות יכולות להיות שונות בצורה ניכרת ואף סותרות. פרויד, שכבודו במקומו מונח, ניסה להלביש את הפילוסופיה שלו על מקורות הזויים במקצת. הר שלם הוא בנה סביב נפשו של ליאונרדו דה וינצ'י שקרס ברעש גדול כיוון שהתבסס על טעות היסטורית. |
|
|
ארנון
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
לא חוגים אמוניים
קל מאוד לכתוב ״אני מניח שהתגובות הזועמות באות מצד חוגים אמוניים״, במקום להתיחס לגוף הביקורת. אז להבהיר: שמי ארנון אברון, אני פרופ. אמריטוס למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב,
תחום מומחיותי הוא לוגיקה, וכמו שיודע כל מי שמכיר אותי (או קרא את ספרי בהוצאת האוניברסיטה המשודרת) יודע שכמו שכתבתי, הייתי כל חיי ונשארתי אתיאיסט מוחלט. ובענין הביקורת שכתבתי: איני מתימר להיות חוקר תנ״ך (אם כי יש לי ידע לא זניח בנושא), אך אני יודע גם יודע להבחין בין עבודת מחקר רצינית ובין שרלטנות. ספרו של בן-נון שייך לקטיגוריה השניה! (אגב, מענין אותי אם אתה, יוסי נינוה, שמרצה כה הרבה על תנ״ך - האם אתה כן קראת את ״תולדות האמונה הישראלית״ של קויפמן, או גם אתה סבור שאתה פטור מזה?) |
|
|
יוסי נינוה
(לפני 4 שנים)
אני מאוד ביקורתי לתגובות שלילות הנובעות מתוך סגירות מחשבתית, וחוסר פתיחות לדעות אחרות, גם אם אין מקבלים אותן, והן ביקורות שהן בגדר השמצה ועלבון ולא התייחסות עניינית.
אינני מתייחס כלל לאמונה ואינני נוגע בה, כי היא רק אמונה ורק אמונה ולא יותר. לדר' בן נון ולספרו יש מתנגדים רבים, ואף אני אינני מקבל את דעתו לגבי כותבי ספר דברים, אך אף מתנגד מאנשי המחקר לא התבטא בהתלהמות. מה גם שהידע של הכותבים פה הוא לפעמים מאוד מצומצם. אז קצת צניעות..... לגבי פרויד: פרויד היה יהודי חילוני לחלוטין ללא אמונה, אך קרא תנך והכיר אותו, ולכן היה בין אלו שראו את האמונה כהתפתחות מחשבה אנושית, ללא שום מעורבות אלוהית. על פי ספרו ניתן להבין שגם הייתה לו התמצאות מסוימת בתרבות המצרית. הוא הביע דעה די חדשנית. יש בספרו טעויות מסוימות, אך הוא היה פורץ דרך מחשבתית, שיש ההולכים בה (כמוני). זה שמקצועו הוא פסיכולוג, איננה משמעותית כלל. אתן לך שאלה קטנה, שאולי תפתח פתח מחשבתי: מניין לנו מנהג המילה??? |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים)
אתה מאד ביקורתי כלפי מי שמתקשים לקבל השערות שמקורן מפוקפק וחסרות כל ביסוס.
ומה לפרויד ולתולדות התפתחות האמונה הישראלית? |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
