ביקורת ספרותית על חודש בשנה מאת מישקה בן-דוד
ספר בסדר

---

הספר הוקדש לאחותו של מישקה בן דוד – ד"ר גילה צור ז"ל (מייסדת מחלקת דרמטולוגיה בבית החולים והאחראית על ‏מערך ההוראה הדרמטולוגית בבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט, שנפטרה בטרם עת).

העלילה מזגזגת בין הוא והיא - רון ונילי ציפורי. מחולק לפרקים שביניהם מגוללים היחסים בין שניהם. ההכרות, היחסים של רון לנשים מחוץ למסגרת הנישואים, הלידות של שני הילדים, המסגרת המשפחתית, יחסיהם בתוך התא הזוגי, הסקס והתשוקה שהתמוססו עם הזמן ואם בכלל הייתה.

רון עיתונאי בכיר וח"כ לשעבר, ונילי מרצה בכירה שבמסגרת עבודתה טסה פעם בשנה לארצות הברית להרצאות.

הפרקים של נילי מועברים לקורא בדיאלוג שבינה לבין ג'קי. קל להבין שבמסגרת ההרצאות של נילי בארצות הברית, נילי "חוגגת" חודש בשנה. גם רון "חגג" עד שפתאום החל להתאהב בנילי מחדש.

בשיחת הסקייפ "הוא חשב עד כמה היא באמת נפלאה. עם האפור שמבצבץ בשערה, שמודיע אצלי אין חנחונים, אני כמו שאני וטוב לי ככה; עם קמטי הצחוק בזוויות עיניה, שהוסיפו לה חן רב, וקמטי החשיבה המאונכים בין הגבות שהזכירו לכל המתבונן בה כי מדובר בפרופסור חכמה ומוערכת; ועם הברק הכהה בעיניים, שחש וגם ידע שצפונים בהן סודות". (עמוד 7) מכאן ואילך הלהבה הקלושה נדלקה...

רון ונילי הכירו בצופים. הוא היה בחלק החילוני והיא בחלק הדתי. הטיול המשותף והלינה בשק שינה הביאו את החיבור. זה לא קרה מיד, אלא לאחר כמה שנים כשרון חזר מארצות הברית. אהבה גדולה לא הייתה שם, אבל כן הייתה הערכה והבנה שבשתיקה. בעולם שלנו לא בטוח שמערכת יחסים כזו יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן.

הדיאלוג בין נילי לג'קי מתרחש במהלך הטיסה חזרה ארצה, ותוך כדי נילי מאכלסת את הפרקים שלה מנקודת מבטה על יחסיהם ותמונות עבר. תוך כדי הקריאה גם מתגלה חדשה מרעישה... מה התגלה?

ההבדלים בין רון לנילי ביצבצו כבר מילדותם. נילי גדלה בבית דתי אומנם מרדה, אך עדיין גדלה על ברכי הדת. רון הגיע מבית חילוני עם השקפות מיליטנטיות.

מישקה בן דוד יודע לכתוב. את התמונות מחדר המיטות הוא מגיש לקורא ברגישות רבה. כתיבתו קולחת בשפה בהירה וזורמת. בספריו הוא מתרכז במעט דמויות ומעמיק בהן. הקטעים הפילוסופים מעניינים כולל מבנה התא. יש גם לא מעט חזרות בפרקים של "היא" ואת החזרות הללו לא אהבתי.

למרות שלטעמי העלילה מונוטונית וכמה מגבלות. לעיתים הקריאה הופכת למלאכה מתישה, אך יש גם הפתעה שתגלו אותה בעצמכם אם תקראו.

בשורה התחתונה: תבשיל קדירה בבישול איטי.



לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על חודש בשנה