ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 באוגוסט, 2021
ע"י Mero
ע"י Mero
מהירות החושך, אליזבת מון
דירוג: 4 כוכבים
בקצרה: לו ארונדייל הוא אדם מיוחד. הוא חלק מקבוצה קטנה של אוטיסטים מבוגרים המסוגלים לנהל חיים עצמאיים. הוא עובד, יש לו דירה, מכונית וחברים, ובשעות הפנאי הוא סייף חובב. הוא למד את הקודים החברתיים ויודע מתי יש ללחוץ ידיים, ליצור קשר עין ולפענח הבעות פנים. הוא לימד את עצמו לומר "תודה" ו"בבקשה" משום שהוא יודע שזה גורם לאחרים לחוש בנוח. הוא משתדל להיות נורמלי ככל האפשר ולא למשוך תשומת לב. אבל כעת מאיים שינוי לחדור אל חייו השלווים והמאורגנים: לו מקבל הצעה לעבור טיפול ניסיוני המבטל את השפעות האוטיזם אצל אנשים מבוגרים. לאחר שיעבור את הטיפול לו יהיה ככל אדם אחר. אבל אם ישתחרר פתאום מהשפעות האוטיזם, האם עדיין יאהב את אותה מוזיקה? האם עדיין יבחין באותם צבעים ודפוסים, צללים וגוונים שאחרים אינם מסוגלים להבחין בהם? ומה אם האוטיזם של לו הוא חלק בלתי נפרד מאישיותו? האם עדיין יהיה הוא עצמו?
סיכום:
לפני מספר שנים עבד בחברה שבה עבדתי, בחור אוטיסט בתפקוד גבוה (כך שמעתי). ניסיתי ליצור איתו שיחה במספר אינטראקציות בהן הוא טיפל לי במחשב אבל ללא הצלחה רבה. מאז, תהיתי מה זה אומר להיות אוטיסט. קיוויתי שהספר מהירות החושך יעשה לי קצת סדר בכל הקשור לאוטיזם.
מהירות החושך מתיימר להיות סיפור בעתיד הקרוב בו מרפאים תינוקות, אך בוגרים שנולדו טרם המצאת הטיפול נותרים אוטיסטים. כל זאת עד שטיפול מעט שנוי במחלוקת מתגלה ומוצע לארונדייל וחבריו. הספר אומנם מתאר את אורח חשיבתם של אוטיסטים (לפחות אלה בתפקוד גבוה), אך עושה זאת בפשטנות יתרה ובחזרה רבה על אותן דוגמאות. העלילה מאוד נאיבית ושטחית ונראית כאילו נתפרה רק כדי לאפשר לסופרת (שבנה אוטיסט) לתאר אוטיזם. הסיפור מתקדם מאוד לאט ולא ברור לי האם הכוונה הייתה להציג את העולם באופן שבו אוטיסטים חווים אותו. החזרות הרבות מאריכות את הספר בכמאה עמודים מיותרים. דווקא הסוף פתאום מקבל טוויסט והעלילה קופצת מהילוך ראשון להילוך חמישי בבת אחת וקצת באופן תלוש מהספר.
למרות כל זאת, הספר איפשר לי לחוות את העולם ואת מגבלותיו מבעד עיני אוטיסט. אם תקראו את הספר מתוך כוונה לחוות את העולם מבעד עיניהם ומתוך ההבנה כי העלילה היא לא עיקר הספר, לדעתי אתם תהנו מהספר השונה והאנושי הזה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Mero
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
טוב לדעת אודי
|
|
|
אודי
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
במסגרת תפקידי בתיכון אני מלווה באופן אישי עשרות נערים על הרצף האוטיסטי, בעיקר בתפקוד גבוה. רובם כיום בעלי רישיון נהיגה ונוהגים למופת.
|
|
|
Mero
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה לכולם
פרפר צהוב, גם לי לא ברור האם אוטיסט יכול לנהוג. מה שבטוח, עם הנהגים הישראליים המתורבתים הוא בטוח לא היה מסתדר. :-( |
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
פרפר צהוב, כשמדובר באוטיזם צריך לבדוק כל אדם לגופו, או נכון יותר - לנפשו.
יש אוטיסטים עם כישורי חיים מצויינים, כשהבעיה שלהם היא רק קשרי חברות והבנת רגשות הזולת. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
שאלות מעניינות שלא ברור לי אם יש להן תשובה.
יש עדויות שעיוורים מלידה שהחלו לראות לאחר טיפול מסובך לקו בהלם כשראו את העולם ונדרש להם זמן ארוך להסתגל. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
לא הייתי קורא ספר כזה. בהרופא הטוב, הסדרה, האוטיסט אולי אינו בעל רישיון
נהיגה, אבל הוא מנתח. אוטיזם הוא לקות רחבה למדי ואני בספק אם אדם שאינו אוטיסט יכול לחוות אוטיזם.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה, Mero.
נשמע לי קצת מוגזם שאוטיסט יוכל להוציא רשיון נהיגה. אולי הוא לא בדיוק אוטיסט. |
|
|
כרמלה
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה מרו.
הספר ממתין לי על המדף ומתכוונת לקרוא אותו. הרעיון של טיפול לביטול האוטיזם מזכיר לי ספר מצוין אחר, מוקדם הרבה יותר. "פרחים לעכבר לבן" / דניאל קיס (ידוע גם בשמות "צ'רלי" או "פרחים לאלג'רנון"). הציר המרכזי של העלילה הוא השפעת ניתוח להעלאת האינטליגנציה של בחור בעל פיגור קל. ספר שזכה להרבה תהודה בזמנו. מעלה שאלות חשובות ומותיר שובל ארוך של מחשבות לאורך זמן. ממליצה לך לקרוא. אם מעניין אותך תוכל להציץ בסקירתי תחת השם "פרחים לעכבר לבן",או בסקירות של אחרים על תרגום קודם בשם "צ'רלי". |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
