ביקורת ספרותית על הפסגה מאת אהרן אפלפלד
ספר מעולה

---

אני אוהב את אפלפלד ואת כתיבתו. חבל שאיננו איתנו עוד.
זהו ספרו האחרון והוא אכן מסתיים בחטף, כאילו היה לאפלפלד משהו נוסף לומר...
הספר כתוב בסגנון הכתיבה המרכז אירופאי שסיפר על ההוויה בבתי המרפא ההריים, מאד דומה לסגנון כתיבתו של תומס מאן.
אבל מעבר לכתיבה המדהימה ("החשכה ריחפה כפקעות צמר שחורות") ישנם כאן הרבה מסרים שכל אחד יכול למצוא לפי נטיות ליבו: המאבק ברחוב היהודי בין החלק המתבולל ושונא עצמו לבין החלק שמתעקש להסתגר ולא להכיר בשינויי העולם שמבחוץ, המאבק ליצירת "היהודי החדש" מול המציאות של היהודי המזרח אירופי, ואפילו הזדקנותו של הקיבוץ... את הכל ניתן למצוא כאן בשורות וביניהן.
תענוג צרוף. לפחות לי.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על הפסגה