ביקורת ספרותית על עינם הפקוחה של חפצים דוממים מאת פטריק רותפס
ספר טוב

---

הספר המקסים והקטן הזה נכתב לכתחילה כסיפור מגירה של הסופר פטריק רותפוס שכתב את הספרים המעולים של שם הרוח. בסיפור של קוותה בשם הרוח יש דמות אנושית מקסימה על גבול הפייה, של נערה צעירה שחייה בגפה אי שם מתחת למרתפי האוניברסיטה של הקסם והיא כמו פייה קטנה, אוספת לעצמה חפצים משלה, באיזה כוך קטן וחייה את חייה המיוחדים והשבריריים למטה.
רותפוס כותב מקסים, הוא שובה את לב הקורא בסיפור נפלא וחמוד על אאורי המקסימה, שמרקדת לה ברחבי העולם הקטן שלה ויוצרת ובונה ועושה ומסתובבת בין כל הדברים שלמטה. אבל אאורי היא לא נערה רגילה יש לה יכולות מנטליות חזקות והיא ממש מבינה את הדומם שסביבה, היא ממש מרגישה את החפצים והחומרים שבעולם ויודעת מה כל אחד מהם צריך, רוצה וחושב. באאורי יש קסם מיוחד וייחודי שבזכותו העולם הדומם מרגיש חי וקורם גידים לעיני הקורא.
האמת שהספר הפתיע אותי מאוד, ויש בו אחרית דבר מאוד חשובה שחבל שלא קראתי אותה לפני קריאת הספר כי הייתי יודע יותר למה לצפות, וההרגשה של הקריאה היא כאילו פיספסתי את הספר ברמה מסויימת כי כל הזמן חיכיתי שיקרה משהו "גדול", אבל מה שאאורי נתנה לי היא רוגע, שלווה, קצת יותר מחשבה מעמיקה על משמעות הדברים והחפצים הדוממים והעשירה לי את זמן הקריאה עם דמותה המקסימה והקסומה של אאורי, שעכשיו כשאתקל בה שוב בסיפורו של קוותה, אתייחס אליה הרבה יותר בעדינות ובשבריריות.
תהנו...

» ביקורות נוספות של Braveheart
» ביקורות נוספות על עינם הפקוחה של חפצים דוממים