ביקורת ספרותית על שבועת אמונים - הסדרה הקטנה # מאת דומניקו סטרנונה
ספר בסדר

---

העלילה בנלית יחסית. רומן בין מורה לתלמידתו ( לאחר סיום יחסי מורה- תלמידה), יחסים אלו נפסקים פורמלית וכל אחד פונה לדרכו, תרזה למרצה מצליחה בניו יורק ואילו פייטרו מצליח להתפרסם הודות לכמה ספרים ביקורתיים על מערכת החינוך, ואף להיות חבר פרלמנט באיטליה.
הוא נישא מוליד ילדים ויש לו תשומת לב מרבית לילדיו ואשתו.
לעת זקנה מצטלבות הדרכים, בתפנית מעניינת.
הספר שווה קריאה בשל יכולתו של הסופר דומניקו סטרנונה, להציג מערכת יחסים, רגשות ותהליכים בצורה מופלאה. בקשר עם התלמידה נוגע הסופר בתהליך האהבה ונקודת השבר שמתבטאים, בחדירה סימביוטית אחד אל נשמתו של השני, כל אחד מפקיד סוד "נורא" שלו אצל השני, ומוחקים כל פינה של זהות פרטית.
גם השפה התיאורית נפלאה.
הספר נפתח :" בתחילה הוקל לי. תרזה, הייתה בחורה מרדנית ושוחרת ריב ומדון, כל משפט שלי עורר בה התנגדות, על כל חולשה שלי לגלגה בעוקצנות. וטרם ציינתי שהיא התקוטטה רק אתי אלא עם כולם, חנוונים, עובדי דאר, שליחים, שוטרים, שכנים בבניין, חברים שהערכתי...."
נו, אתם לא סקרנים איך השניים נדבקו?
יש בספר מספר " קטעים ונקודות מתות" שצריך לצלוח. לכן הוא לא מתרומם לציון מרבי.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על שבועת אמונים - הסדרה הקטנה #