ביקורת ספרותית על מגבריות לחירות - לשחרר גברים ונשים מנטל הגבריות מאת אמנון טולידאנו

---

אוקיי, אז קראתי עד האמצע בערך אבל הבנתי את הפואנטה.
הפואנטה היא לספר מה גברים רוצים...
תופים בבקשה:
גברים רוצים אישור שהם גברים.
או שאולי אתחיל מהתחלה. חיפשתי ספר על גבריות בעקבות אירועים מוזרים שקרו לי עם גברים, שהקשה שבהם הוא שהתחלתי עם מישהו שאני לא מכירה היטב בהודעות והיה ברור שהוא לא מחבב אותי (טוב זה אנדרסטייטמנט, היה די ברור שהוא חושב שאני לא צריכה להיות קיימת... בסיכומן של שיחות) ולמרות זאת הוא התנהג בצורה שתכריח אותי להמשיך לענות.
כן, שמעתם נכון, מישהו לא מחבב אותי ובכל זאת מתעקש להמשיך באינטראקציה איתי. כאילו אין לו זכות להקשיב לעצמו.
מתוך עולם של אישה התופעה הזו זרה לי לגמרי בהקשר של דייטינג ,אבל אחרי שקראתי את הספר הבנתי יותר את פשר ההתנהגות המוזרה.
הבנתי שבעולם הגברי השיח על רצונות הוא די לא קיים, ויתכן גם (זאת תוספת שלי) שהרבה פעמים נשים מחליטות לגברים מה הם רוצים, מכל מיני סיבות. (ואני מהמרת שזה היה החשש שלו. כי היה מישהו אחר שיזמתי איתו התקדמות בנושא הדייטינג והוא אמר לי זאת במפורש: "את תשיגי מה שאת רוצה" - אז סביר להניח שזו הסיבה גם במקרה לעיל, והאמת שגם אצל האומר במפורש הייתה בהלה מאוד גדולה שגרמה לו להתקשר באמצע הלילה ולבטל, ולא הבנתי מה הקושי לחכות לבוקר כשבשבילי מדובר בסה"כ בעוד דייט...)

ולענייננו : סיבה ראשונה שאני יכולה לייחס לה את ההתנהגות המוזרה של גברים זו אם שתלטנית, שהיא בעצם מוחלשת בחברה אז היא מעצימה את עצמה במקום היחיד כמעט שהיא יכולה - שזה ליצור את הילד שיגדל לגבר הכי שווה עלי אדמות. יצא לי לעבוד מול כמה אימהות כאלה ומה אומר? היה לי סיוט לעבוד איתן אז לא רוצה לחשוב איך ילדיהן מרגישים. אבל היא אכן המתווכת בינו לבין העולם ואומרת מה הוא "רוצה" (ובאופן מפתיע הוא רוצה את מה שהיא רוצה...)

סיבה שניה זה שאין עידוד של בנים לעסוק ברצון (אוהב לא אוהב) אלא בצורך (מותר ואסור)
וגם על פי הספר - המרחב שבו גברים יכולים לפעול הוא מאוד מצומצם, כי אסור לחרוג מ"חברת הגברים". (אישה שהיא לא "נשית" עדיין תזכה לרחמים בדר"כ ולא תוחרג לחלוטין, אבל גבר שהוא לא גברי כנראה לא ייתקל באותה סובלנות)

נובעים מזה גם דברים שהם פרקטיים:
אם ילדה לא מתקבלת לנבחרת כדורסל כי היא בת אז תהיה שם עצומה, כתבה בחדשות, מכתב מהנשיא... סתם נו, הבנתם את הפואנטה.
אבל בן שלא נתנו לו להשתתף בפרויקט יצירתי בבית הספר?
הראשון זה אדם נשך כלב, השני זה כלב נשך אדם. לא פחות כואב אבל כנראה שלא תהיה על זה כתבה, רק חיסון נגד כלבת.

במילים אחרות-גברים לומדים להדחיק את הכאב שלהם מגיל מאוד צעיר. הם לומדים שזה לא מעניין אף אחד, והם ינודו אם יעזו להיות "ילדה עם קוקיות".
וכמו שפערי השכר נובעים מסיבות הסללה כאלה ואחרות (ואחרי תהליך ההסללה אפשר לטעון שנשים פשוט לא נמצאות במקומות המתאימים - איפה שהכול קורה, או אינן מסוגלות להקדיש אותה אנרגיה ולכן אין פער), כך גם פערי ההתייחסות הרגשית לגברים (הוא גבר, הוא יסתדר)
לא נובעים מהחלטה מודעת אלא מכך שזה פשוט נראה הגיוני, כי אם לא מתייחסים לכל תהליך ההסללה הרגשית שגברים עוברים אז אפשר לטעון שהם באמת פחות נמצאים איפה שהדברים קורים מבחינה רגשית - מבחינת החלטות שהמרכיב הרגשי בלתי נפרד מהם: נישואין, משמורת על ילדים וכו'.
להרבה אנשים שלא סובלים מהמצב הקיים (בדרך כלל זה מי שלא בשוליים) יותר קל שגברים ימשיכו להיות גברים ונשים ימשיכו להיות נשים...

הספר מצד אחד מאוד קולח, מצד שני "חוטא" קצת במה שהוא מתיימר לתקן. הוא די מקטין גברים לצורה השטחית שבה הם מתנהגים ומוצגים בתקשורת (שזוהי למעשה קבוצה קטנה ונבחרת של גברים) ומרחם עליהם יתר על המידה (אולי זה מכוונה טובה אבל זה לא מעודד עשיה, ובאופן אירוני העשייה הזו היא בדיוק מה שיפתור את בעיית הגברים המוצגת בספר... אם כי אפשר להבין את עודף ההכלה להתנהגויות לא מוסריות אם מתחשבים בכך שהכותב הוא פסיכולוג...)
מצד שלישי כנראה הייתי אמורה להבין את זה כבר משם הספר "מגבריות לחירות" שמתעלם בעצם מכך שכל גבר מגדיר את הגבריות שלו בצורה אחרת וקצת יומרני להניח שכל הגברים רואים בגבריות כלא.
בקיצור - הספר מומלץ בעיקר בשל ההיצע הדל של ספרים מקצועיים בתחום הגבריות. אם כבר מישהו עושה על זה מחקר מעמיק אני משתדלת להתעלם כרגע מהתקלות ולהתייחס לעצם החידוש שבמידע.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על מגבריות לחירות - לשחרר גברים ונשים מנטל הגבריות