ביקורת ספרותית על האיש הכי מאושר בעולם מאת אדי ג'אקו
ספר טוב

---

אדי ג'אקו, זקן חביב בן 100, החליט לאחר שכנועים מתונים להעלות דבריו על הכתב. ממילא הוא כבר פעיל מעל הראש בענייני זיכרון השואה באוסטרליה.
בן 13 היה כשעלה היטלר לשלטון והוא תלמיד גימנסיה בלייפציג. עד מהרה הוצא צו שאינו מותיר ליהודים להמשיך ללמוד כרגיל. אביו מחליט לנצל קשרים, להשיג ת. ז. של ילד גרמני שנעלם איכשהו, ובעזרת מיכשור מתאים התעודה המזוייפת הפכה לתעודת בנו אדי ואיפשרה לו להמשיך ללמוד בבית ספר טכני, תשע שעות נסיעה ברכבת מלייפציג, כשכל דאגות היומיום על ראשו של הילד.
אדי ג'אקו מסיים בהצטיינות את בית הספר הזה, מחליט לקפוץ לבקר את הוריו למרות המצב בגרמניה הוא נוחת בדירתם ב-9 בנובמבר 1938, מוצא דירה ריקה והשאר היסטוריה אכזרית, שכן היה זה ליל הבדולח. עד מהרה פורצים גרמנים לבית, תופסים אותו לבד בביתו ומשם מתחיל מסע לבוכנואלד ומסתיים באושוויץ-בירקנאו. אדי זוכה לראות שוב את אחותו והוריו, הם כולם מצליחים לברוח לבלגיה ביחד ובעיקר לחוד. בסוף נותרו הוא ואחותו, חברו הטוב והם כולם בבריסל.
החלק העיקרי בסיוט התקיים באושוויץ-בירקנאו, חלק מהזמן תחת מפעל אי גה פארבן הקיים עד היום וניצל כוח עבודה זול עד חינמי. בהמשך הוכרז אדי ככוח עבודה חיוני כלכלית וכך שרד, גם את מצעד המוות לתוך גרמניה ובריחה לבריסל. דברים קשים כמו כל יושבי המחנות ראה אדי, אבל: "אף פעם לא איבדתי את תחושת היותי בן תרבות. ידעתי שאין טעם לשרוד אם יהיה עלי להיות מרושע לשם כך. מעולם לא פגעתי באסיר אחר, מעולם לא גנבתי את הלחם של אדם אחר, ועשיתי כל שביכולתי כדי לעזור לחברי למחנה.
אתם מבינים, אין די באוכל. להיעדר מוסר אין תרופה אם ערכי המוסר שלך נמחקים, כך גם אתה".
כשצרבו את המספר על ידו של ג'אקו, מיד חשבתי על המספר הדומה של פרימו לוי. הם אכן היו באותו מחנה, באותה תקופה. לוי "זכה" להיות חולה ולהישאר במחנה ולא לצאת למצעד המוות אותו אדי צעד, אבל נמלט.
אדי לא היה מיד האיש המאושר ביותר בעולם. כרבים משורדי המחנות, הוא לא דיבר, לא סיפר ולא חש שמחה על הישרדותו. רק בהולדת בנו הראשון משהו השתחרר בו ויותר בהולדת בנו השני. אופקים חדשים נפתחו לפניו באוסטרליה, לשם העביר גם את חמותו וסיפר עליה שזכה לאם שניה, במקום אמו המתה.
רבים נוטים לומר לו עד כמה סיפורו מעורר השראה. הוא אכן כזה בדומה לסיפורם של פרימו שלוי ואפילו מרטין גריי (מחבר בשם כל בני ביתך).
לקראת הסוף, כשאדי הוא כבר דמות העוברת ממקום למקום ומספר מה קרה, הוא מתאר מקרה בו בנו הבכור הסתתר מאחורי וילון בבית כנסת ושמע לראשונה מה עבר על אביו. הוא יצא בוכה מאחורי הוילון ורץ לחבק את אביו. מצמרר.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על האיש הכי מאושר בעולם