ביקורת ספרותית על בריאת העולם - במדע במיתוס באמונה מאת לאה מזור
ספר מעולה

---

בריאת העולם – מיתוסים ואמונות לעומת מדע.

למיתוס בריאת העולם יצא מוניטין רע בשנות העשרים של המאה הקודמת, עיתוי בו התנגשו המדע והתפיסה הבריאה הדתית זה בזאת, במה שידוע לשמצה כמשפט הקופים. מורה בשם ג'ון ט. סקופס, ממדינת טנסי בארה"ב התעקש ללמד בכיתתו את תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין, פעולה שהייתה למעשה בניגוד לחוק שנחקק באותה שנה, שתכליתו היתה להגן על תאוריית הבריאתנות כבלעדית, הגורסת כי היקום והאדם נבראו במהלך שישה ימים על ידי האלוהים, ואילו תורת האבולוציה גורסת כי ההחיים התהוו במשך מיליוני שנים, בתהליך הדרגתי שרק לקראת סופו התפתח האדם מהקוף, לזוועתם של המאמנים הפנאטיים שלא יכלו לקבל עובדה מדעית זאת.

לכאורה המשפט הזה, בו אגב הורשע המורה, נראה כהיסטוריה רחוקה, אבל תופתעו אם תקראו את הנתונים אותם הציג יקי מנשנפרוינד, עיתונאי בעיתון הארץ בכתבה משנת 2005, שכותרתה, "משפט הקופים" בעצם עדיין לא הוכרע, לפיו : "לפי סקרים שנערכו בזמן האחרון, כמעט מחצית מתושבי ארה"ב מקבלים את סיפור הבריאה התנ"כי כלשונו, ו-40% נוספים מסכימים אמנם שהתפתחות האדם ארכה כמה מיליוני שנים, אך טוענים שזו הודרכה בידי האל. רק 9% (!) מקבלים את גרסת המדע בנוגע להיווצרות האדם."

מה זה אומר על המדע והרציונליות לעומת התפיסה הדתית, שעדיין בין השניים מתקיים קונפליקט במדינות מודרניות לכאורה כמו ארצות הברית. מה זה אומר עלנו מדינה צעירה כישראל בה הדת, או המיתוס המקראי נוכחים בעוצמה רבה? האם ניתן לגשר בין שתי התפיסות בהבנה שכל אחת מהן מבטאת צורך אנושי ותרבותי אחר, שלא בהכרח מתנגש האחד עם השני? זהו בהחלט אתגר אינטלקטואלי ותרבותי הראוי לשמו.

זהו בדיוק האתגר המורכב שלקח על עצמו החוג לתנ"ך של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1991, לקיים יום עיון לציבור הרחב, על בריאת העולם שהפגיש בין מדענים ואנשי רוח, לשיח אינטלקטואלי בגובה העיניים, בו כל אחד מהדוברים הביא את תפיסת האסכולה אותה הוא ייצג לבריאת העולם. תוצאות יום העיון הזה סוכמו באמצעות חוברת צנועה בהיקפה, אך מרשימה בתכניה ובאופן עריכתה שנשאה את השם: בריאת העולם במדע במיתוס באמונה, אותה ערכה לאה מזור.

אליה ליבוביץ, בהרצאתו: הגישה המודרנית לבעיית התהוות היקום, הציג ממשק אפשרי בין המדע למיתוס הבריאה שאיננו שונה מהותית ממודל האינפלציה הקוסמית, תיאוריה קוסמולוגית צעירה יחסית האמורה להסביר את קיומו של היקום בחלקיקי הזמן הראשונים שלו. שני המודלים תכליתם לספק את הדחף האנושי הגדול להבין את העולם ואופן התהוותו.

רפאל פלק, בהרצאתו, אבולוציה: מותר החיים מן הדומם - אין, מתכתב עם הפסוק בקהלת: "מותר האדם מן הבהמה אין," מבקש להדגיש בביטוי זה את המשותף בין האדם לבהמה, כמו המוות הבלתי נמנע של שניהם. פסוק אתו הוא משווה לאופן בו מוצבות היפותזות מדעיות, שלא בהכרח שונות מהאופן בו בעל אמונה טוען טענה ראשונית באופן סמכותי, לדבר שאין הוא יודע דבר מוחלט לאושרו. (פליק פלאק נפלא של מילים).

מרגלית פינקלברג, הרצה על בריאת העולם במיתולוגיה היוונית, לפיה העולם לא נברא, אלא נוצר בתהליך הדומה לאבולוציוני, משלושה יסודות שהיו בתחילת התהליך, כאוס, גאיה וארוס, המקושר לתשוקה המינית, כשבאף אחד משלביו לא היה מעורב כוח חיצוני. האלים עצמם היו חלק מהיווצרות העולם ולא יוצריו.

יאיר זקוביץ, הרצה על, בריאה והיסטוריה במקרא, לפיו הבריאה מבשרת את תחילת ההיסטוריוגרפיה המקראית, אך היא עומדת בניגוד למושגי הטבע וחוקיו, מעצם היותה נס מובהק, החוזר לעתים במהלך ההיסטוריה, כמו נס יציאת מצרים.

הרצאתו המאתגרת של ישעיהו ליבוביץ חתמה את היום עיון, לכך היו שתי סיבות עיקריות, האחת היא העובדה שהיה אינטלקטואל רחב אופקים שגילה בקיעות במספר תחומי מדע, ובנוסף לכך הוא היה איש הגות שהיה בקי במכמני היהדות על זרמיה והוגיה. ליבוביץ כהרגלו ספק פרובוקציה קטנה בהרצאתו, לפיו אין יסוד וודאי שאלוהים ברא את העולם, גשה התואמת לתפיסת הרמב"ם, הרואה את עיקר גדולתה של האמנוה היהודית באמונה באלוהים מבחינת אלוהותו, ולא האמונה בפונקציה המיוחסת לו (בריאת העולם).

ספר המרחיב את הדעת וכל זאת בכתיבה נגישה ורהוטה. מומלץ לכל שוחר דעת, המבקש להבין את תחומי המדע והאמונה הנוגעים לבריאה המקימים שיח האחד עם השני. הספרון קרוב לוודאי מיושן. האם הוא היה נערך כעת, לבטח הוא היה מכיל גנטיקה בהתייחסות לגנום האנושי, ובינה מלאכותית, שבאופן מסוים מנסה לחקות את מעשה הבריאה. אך למרות זאת הספר ממש מומלץ.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על בריאת העולם - במדע במיתוס באמונה