ביקורת ספרותית על הספרנית מאושוויץ - מבוסס על סיפור אמיתי מאת אנטוניו איטוּרבֶּה
ספר טוב

---

דיטה הייתה בת תשע כשמשפחתה גורשה לגטו טרזין, וכל התבגרותה הייתה בצל המלחמה, ותחת הגזירות המגבילות יותר ויותר. פיטוריו של אביה, עבודות הכפייה, רעב מכרסם ופחד. כשגורשו, לבסוף, לאושוויץ, הם שוכנו במחנה המשפחות שהוקם, לכאורה, ללא כל הגיון פרודוקטיבי שהנחה את פעולות הנאצים.
במחנה היה ביתן "בית ספר" ובו ניסו לשמור על שגרת חינוך והעסקה לילדים, ושם קיבלה על עצמה דיטה את תפקיד הספרנית, והיא בת 14 בלבד.
הספר מתאר באופן מפורט את החיים במחנה, את הדמויות השונות שאכלסו אותו, את התקוות שניתן היה לטפח ואת הקשיים בנוסף לרעב וקור, והכול בעיניים שעוד יש בהן תמימות של נעורים.
הסיפור מסתיים עם שחרור המחנה בידי חיילי בעלות הברית, ומלווה את דיטה גם בהמשך.
הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי, ובאפילוג המחבר מספר על החיבור שלו עם דיטה ועל הביקור המשותף שלהם באושוויץ.
בספר מתוארות סיטואציות קשות, אבל זו הייתה תקופה קשה.
קצת כמו לשמוע עדות מניצול שואלה, וקצת בגלל שגדלנו במדינה ריבונית בתרבות שפע ולעולם לא נוכל להבין.
חשוב שסיפור כזה ייכתב, וייקרא.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על הספרנית מאושוויץ - מבוסס על סיפור אמיתי