ביקורת ספרותית על חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי מאת בני גורן
ספר מעולה

---

הספר הזה כבר אינו תואם לנלמד בבתי הספר. זה לא שהמתמטיקה השתנתה, כי היא לא, זה התוכניות שעברו שינוי. וגם הגישה. אם פעם היה ספר שבו יש רקע תיאורטי, הסברים, הוכחות ובסוף קצת תרגול, הרי שהיום יש כמויות מפלצתיות של תרגולים, ובסמוך אליהם כמה הסברים טכניים, בלי הוכחות ובלי עיסוק מתמטי בכלל. אחחחח, ירידת הדורות.
סתם. לא באמת ירידת הדורות כמו התכליתיות של "איך עושים את זה" במקום נכונות לשבת ולהבין מה קורה פה בכלל ולמה. אז הספר הזה מקדיש מאה עמודים להסברים ולהוכחות, בין השאר יש בו הגדרה של הנגזרת, בצורתה המתמטית המדויקת, כולל שימוש במושג הגבול ומשמעות גיאומטרית, וכולל הסבר איך יודעים בעצם שהנגזרת של איקס בריבוע היא שני איקס, או שנגזרת של סכום פונקציות היא סכום הנגזרות. אותו דבר בנוגע לאסימפטוטות

על כל פנים את הספר הזה אני שומרת אצלי כל משמר, בדיוק בגלל הצורה הסדורה שהוא מביא הסברים והוכחות ולא עמוד פה שני עמודים שם בתור איזה מגש מקדים לכמות מסיבית של תרגילים. וגם כי הוא דק גיזרה, בניגוד לאלפי העמודים הגודשים היום את ספרי הלימוד, אז לא מאוד קשה להשאיר אותו בספריה. הוא ספר מנומס שלא תופס מקום ולא עושה הרבה רעש. אם מגיע לידיכם במקרה - עשו כמוני, שמרו אותו. הוא חלק מזן נכחד של ספרים שבאמת מנסים ללמד מתמטיקה.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי