ביקורת ספרותית על הענק הכי גנדרן בעולם מאת ג'וליה דונלדסון
ספר לא משהו

---

הסיפור הזה מאוד מזכיר לי את העץ הנדיב.
שוב המוטיב של תן את כל מה שיש בך לאחר,
כי זה הכי נכון וטוב
(קורבן טהור).
הסיפור:
על ענק שקנה בגדים חדשים במעט הכסף שהיה לו כי נמאס לו להיראות הומלס.
בדרך הוא נתקל בכל מני נזקקים שהיו זקוקים בדיוק לפירטי לבוש שהיו עליו.

במהלך הסיפור בפזרנות הבילתי מתפשרת הוא מתקלף מכל בגדיו ונשאר רק עם תחתונים,
מתיישב ובוכה על מר גורלו שאין לו כלום,
כעבור זמן בדרך נס מופיעים בגדי ההומלס הישנים שלו והוא לובש אותן שוב.
ואז מקבל מכל הנזקקים כתר מנייר שממליך אותו למלך חסר כל על הנזקקים.

הספר מציג פזרנות בלתי מחושבת שבאה על חשבון הענק ומבלבלת את זה עם נדיבות
וזה לדעתי מסר שגוי שיכול להיות טוב רק בעולם אוטופי

» ביקורות נוספות של אביטל
» ביקורות נוספות על הענק הכי גנדרן בעולם