|
|
|
1.
|
|
אִיתַי אוֹהֵב שֶׁאַבָּא מַשְׁכִּיב אוֹתוֹ לִישׁוֹן, כִּי אַבָּא תָּמִיד מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּרִים הֲכִי טוֹבִים. הַלַּיְלָה מְסַפֵּר אַבָּא לְאִיתַי סִפּוּר אַגָּדוֹת מְיֻחָד בְּמִינוֹ עַל נָסִיךְ אַמִּיץ הַנִמְצָא בְּדָרְכוֹ לְהַצִּיל נְסִיכָה יָפָה מציפורניו שֶׁל דְּרָקוֹן רָשָׁע. אַךְ בְּטֶרֶם יַגִּיעַ אֶל הַטִּירָה שֶׁבָּהּ כְּלוּאָה הַנְּסִיכָה, עַליו לַעֲבֹר דֶּרֶךְ רְצוּפָה הַפְתָּעוֹת וּמְלֵאָה הַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשׁוּנוֹת, פְּרִי דִּמְיוֹנוֹ הֶעָשִׁיר שֶׁל אִתִּי....
|
|
2.
|
|
הַי, אֲנִי רוֹעִי .בְּעֶצֶם מִי שֶׁמְּסַפֵּרֶת אֶת הַסִּפּוּר זוֹ אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, אוֹר. וַאֲנִי ,מָה נִשְׁאַר לִי ?לִכְתֹּב כַּמָּה מִשְׁפָּטִים כָּאן מֵאָחוֹר .זֶה נִרְאֶה לָכֶם הוֹגֵן?
אָז כָּכָה ,מַר פִּלְפֵּל הוּא הַמּוֹרֶה שֶׁלָּנוּ לְהִיסְטוֹרְיָה .יוֹם אֶחָד, מַמָּשׁ בְּמִקְרֶה, גִּלִּינוּ שֶׁהוּא לֹא סְתָם מוֹרֶה רָגִיל .מִתְבָּרֵר שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הָיְתָה לוֹ תַּקָּלָה בְּנִסּוּי כִימִי וּבְעִקְּבוֹתֶיהָ הוּא ...הְמְמְ ...מִצְטָעֵר ,אֲבָל אִם אֲנִי אֶחְשׂף יוֹתֵר מִדַּי פְּרָטִים עוֹד יְבַטְּלוּ לִי גַּם אֶת הַקֶּטַע הַזֶּה וּבִמְקוֹמוֹ תִּקְרְאוּ פֹּה סְתָם תֵּאוּר מְשַׁעֲמֵם שֶׁל הַסֵּפֶר. מֵאָז מַר פִּלְפֵּל מְסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרִים מַדְהִימִים וּמַצְחִיקִים מֵחַיָּיו ,כְּמוֹ לְמָשָׁל הַמִּקְרֶה שֶׁבּוֹ נֶחְלַץ לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל הָאַבִּיר הַנִּרְדָּם ,שֶׁ... לֹא מְשַׁנֶּה ,גַּם זֶה סוֹדִי בְּיוֹתֵר .אוֹ הַמִּקְרֶה שֶׁבּוֹ נִדְרַשׁ לִפְתֹּר אֶת תַּעֲלוּמַת הַג´וּבְלִים הַמִּסְתּוֹרִיִּים שֶׁהֶעֱלִימוּ ...אוּף, בַּפַּעַם הַבָּאָה ,שֶׁאוֹר תִּכְתֹּב אֶת הַתֵּאוּר.
הַסּוֹד שֶׁל מַר פִּלְפֵּל הוּא סֵפֶר מְרַתֵּק, מוֹתֵחַ וּמַצְחִיק עַד דְּמָעוֹת.
זֶהוּ סִפְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל צִיּוֹן זַכַּאי. סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן, ´הַנָּסִיךְ הָאַמִּיץ´,נִבְחַר לִרְשִׁימַת "מִצְעַד הַסְּפָרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר "לִשְׁנַת תשע"ז....
|
|
3.
|
|
הֲיִיתֶם רוֹצִים לִחְיוֹת לָנֶצַח? אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, כַּנִּרְאֶה לֹא שְׁמַעְתֶּם עַל מַר פִּלְפֵּל, הַמּוֹרֶה שֶׁלָּנוּ לְהִיסְטוֹרְיָה, שֶׁבִּגְלַל תַּקָּלָה בְּנִסּוּי כִימִי לֹא מִזְדַּקֵּן לְעוֹלָם. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא חַי כְּבָר הֲמוֹן שָׁנִים, הוּא הִסְפִּיק לִפְגשׁ אֲנָשִׁים מְיֻחָדִים מְאוֹד. אַפְּצִינָה, לְמָשָׁל, שֶׁמַּמָּשׁ לֹא הֲיִיתֶם רוֹצִים לִהְיוֹת לְיָדָהּ כְּשֶׁהִיא מִתְעַטֶּשֶׁת, אוֹ פּוּשְׁקָשׁ, שֶׁהָיָה מְהַפְּנֵט יָדוּעַ, אֲבָל הוּא לֹא הִפְּנֵט אֲנָשִׁים אֶלָּא דַּוְקָא חַיּוֹת... וַאֲפִלּוּ דְר ָקוּלָה, הָעַרְפָּד הַיָּדוּעַ, שֶׁסִּפּוּר הַמִּפְגָּשׁ שֶׁל מַר פִּלְפֵּל עִמּוֹ הָיָה שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי מִמָּה שֶׁהֶעֱלֵינוּ בְּדִמְיוֹנֵנוּ. מַר פִּלְפֵּל סִפֵּר לָנוּ עֲלֵיהֶם בְּעִקְבוֹת מִכְתָּבִים מִסְתּוֹרִיִּים שֶׁקִּבֵּל. הַמִּכְתָּבִים הִדְאִיגוּ אוֹתוֹ מְאוֹד, וְאָנוּ נֶחְלַצְנוּ לְעֶזְרָתוֹ וּמָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּתוֹךְ תַּעֲלוּמָה שֶׁקְּשׁוּרָה לַעֲבָרוֹ.מַר פִּלְפֵּל וְתַעֲלוּמַת הַמִּכְתָּבִים הַמִּסְתּוֹרִיִּים הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת מַר פִּלְפֵּל, הַלּוֹקַחַת אֶת הַקּוֹרֵא לְמַסָּעוֹת מְרַתְּקִים וּמַצְחִיקִים עַד מְאוֹד....
|
|
4.
|
|
מַּר פִּלְֵּפֵּל הוּא בֶאֱֶמֶת מֶַּשֶהוּ מְיָֻחָֻד .לֹאֹ רַּק שֶהוּא עַָּבַּר הַּרְפַּתְָקָאוֹת מֻפְָלָאוֹת, הוּא גַּם מֻמְֶחֶה בְפְִּתְרוֹן תֲַּעֲלוּמוֹת. כְשֶמַּאיָה הַּחֲבֵָּרָה הֲִּכִּי טוָֹבָה שִֶּלִּי מַּתְחִּיָלָה לְהִּתְנֵַּּהֵּג מוָּזָר, רוִֹּעִּי פוֹתֵּחַּ מִָּיָד בַּחֲקִּיָרָה, וְֵּאֵּיךְ אֶפְָשָר לְנֵַּּהֵּל חֲקִּיָרָה בְִּלִּי הָעֶזְָרָה שֶל מַּר פִּלְֵּפֵּל? הֲֵּרֵּי הוּא כְָבָר גַָּרַּם לַּגֶֶשֶם לָרֶֶדֶת ,דִֵּּבֵּר עִּם עִֵּּצִּים, יָָצָא לְחֵַּּפֵּשׂ חֲלוֹמוֹת גְנוִּּבִּים וַּאֲִּפִּלוּ הִּתְמוֵֹּדֵּד עִּם מִּפְָל ָצוֹת. הוּא בֶַּטַּח יוַּּכַּל לַּעֲֹזֹר לָנוּ לְַּגַּלוֹת מָה קָָרָה לְמַּאיָָה, נָכוֹן?
מַר פִלְֵּפֵּל וְִרִקּוּד הַגֶֶּּשֶּם הוּא הַּסֵֶּפֶר הַּשְלִּיִּשִּי בְסִּדְַּרַּת מַּר פִּלְפֵּל. סִּפְֵּרֵּי הַּסִּדְָרָה הִּתְקְַּבְלוּ בְאַּהֲָבָה בְקֶֶרֶב הַּקוֹרְִּאִּים וְהַּמְבַּקְִּרִּים, וְהַסּוֹד שֶּל מַר פִלְֵּפֵּל, שֶפוֹתֵּחַּ אֶת הַּסִּדְָרָה, נִּבְַּחַּר לְמִּצְַּעַּד הַּסְפִָּרִּים שֶל מִּשְַּׂרַּד הִַּּחִּנּוּךְ.
צִיּוֹן זַַכַאי הוּא סוֵֹּפֵּר יְלִָּדִּים וּמְפַּתֵּחַּ תָכְָנָה. סְפָָרָיו מְעוֹדְִּדִּים אֶת הַּקוֹרְִּאִּים לַּחְֹשֹב מִּחוּץ לַּקֻפְָסָה, בְאֶמְָצָעוּת דְִּמְיוֹן, הַּרְפַּתְָקָנוּת וְהַּרְֵּבֵּה הוּמוֹר.
נַֹעַם נָָדָב הוּא מְאֵַּּיֵּר, קוֹמִּיקְסַּאי, תַּסְרִּיַּטַּאי וּמַּרְֶצֶה בִָּכִּיר לְאָנִּימַּצְיָָה בִּ’בְצַּלְֵּאֵּל’.
עוֹד בַּסִּדְָרָה:
“הַּיוֵֹּרֵּש שֶל דוֹד אַּרְיֵֵּּה ” – שִּיִּרִּי צוּק, ‘הָעוָֹלָם הַּבֶֹקֶר’
“סֵֶּפֶר מַּצְִּחִּיק שֶהַּיְלִָּדִּים יאֲֹהֲבוּ לִּקְרֹאֹ”. מְאִּיָרָה בַּרְנֵּעַּ –גוֹלְדְבְֶרְג, ‘צֶֹמֶת הַָּשָרוֹן’
“אֲִּנִּי מַּקְִּרִּיא אֶת הַּסֵֶּפֶר לְבִִּּתִּי וְנֶהֱֶנֶה מְאוֹד–ְמְאוֹד. אֲִּנִּי עַּצְִּמִּי מָצָאִּתִּי אֶת עַּצְִּמִּי נִּשְָאָב אֵָּלָיו”, טַּל בֶרְַּמַּן, ‘הַּבֶֹקֶר עִּם טַּל וַּאֲבִּיַּעַּד’
...
|
|
