ספר קצת אחר. מאתגר, אפשר לומר.
אז למה כן לקרוא אותו?
כי הנובלה הראשונה טובה. מעבר למה שכתוב בתקציר, יש בה את אותו דיון נצחי של יש/אין אלוהים. דיון שבודק את הסוגיה דרך עיניהם של כומר מול חוקר טבע... שניהם מנסים לפענח את הקיום דרך חייהן של הדבורים והנמלים כאלגוריה. מעניין איך אפשר לראות ולפרש דברים באמצעות אמונה באלוהים או בתגליות של דארווין.
ולמה לא לקרוא אותו?
אין סיבה שלא לקרוא אותו. בעיניי הבעיה מצויה בנובלה השנייה. היא לא רעה בכלל. אבל משהו בצורת הכתיבה גלש ממקום של פרוזה למקום של הרצאה לימודית על שירתו של אלפרד טניסון (אגב, חובבי שירתו של טניסון יגלו, שמצפה להם חוויית קריאה מהנה במיוחד).
הנובלה השנייה מערבבת ריאליזם עם סוריאליזם - זו, לדעתי, נקודה לזכותה (שאלה של טעם אישי, בזה אין ספק).
מי שמתכוון לקרוא את הספר צריך לקחת בחשבון, שזה לא "סתם" עוד ספר... עבורי זה היה שינוי מחשבתי כלשהו, ביחס לרוב הספרים שקראתי לאחרונה - לחיוב ולשלילה.
זה משהו שאפשר לזקוף לזכותה של הסופרת, שהצליחה ליצור משהו שונה בנוף הספרותי, וכן להוצאת "עם עובד" שבחרה "לייבא" ולתרגם את הספר הזה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
