א.ס. בייאט

א.ס. בייאט

סופר

אַנְטוֹנְיָה סוּזָן דָאפִי (באנגלית: Antonia Susan Duffy; נולדה ב-24 באוגוסט 1936) היא סופרת ומשוררת אנגלייה הידועה בשם העט א. ס. בָּיָאט (A. S. Byatt).

בייאט נולדה בשם אנטוניה סוזן דראבל בעיר שפילד שבאנגליה. היא בתם של הפרקליט ג'ון פרדריק דראבל וקתלין מארי בלור. יש לה שתי אחיות צעירות ממנה, האחת, הסופרת מרגרט דראבל, והשנייה, ההיסטוריונית הלן לנגדון. היא למדה ב"מאונט סקול" בעיר יורק, בקולג' ניוהאם בקיימברידג', במכללת ברין מאר (Bryn Mawr) בפנסילבניה שבארצות הברית ובקולג' סומרוויל באוניברסיטת אוקספורד. ב-1959 נישאה לאיאן בייאט (לימים סר איאן בייאט)

בשנים 1962–1971 הייתה בייאט מרצה באוניברסיטת לונדון, בקולג' סט. מרטין לאומנות ועיצוב. החל מ-1972 עד 1983 הרצתה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.

ספרה הראשון של בייאט, "צל השמש" (The Shadow of the Sun), יצא לאור ב-1964, והוא עוסק בנערה הגדלה בצלו של אביה השתלטן. אחריו ב-1967 יצא לאור הספר "המשחק" (The Game), העוסק ביחסים בין שתי אחיות. הספר הבא היה "Virgin in the Garden" משנת 1978, שהוא הראשון בסדרה של ארבעה ספרים על אודות בני משפחה ביורקשייר. ספרי ההמשך הם "Still Life" ‏(1985), שזכה בפרס "עט הכסף" של הוצאות הספרים פן/מקמילן, והספר "Babel Tower" ‏(1996). הספר הרביעי בסדרה הוא "A Whistling Woman" ‏(2002). רביעיית הספרים מתארת את בריטניה באמצע המאה העשרים, דרך סיפור חייה של פרדריקה, צעירה אינטלקטואלית הלומדת באוניברסיטת קיימברידג' בתקופה שמספר הנשים שלמדו שם היה קטן מאד יחסית למספר הגברים. אחרי כן היא מתוארת כגרושה עם ילד קטן, המנסה לבנות את חייה בלונדון. העלילה בספר "A Whistling Woman" מתרחשת בשנות השישים, ועוסקת בחלומות המהפכניים והאוטופיים של אותה תקופה. ב-1993 יצא הספר "סיפורי מאטיס" (The Matisse Stories), ובו שלושה סיפורים שכל אחד מהם מתאר ציור מאת אנרי מאטיס, שמהווה השראה לבייאט.
הרומן הידוע ביותר שלה, "Possession", זכה ב-1990 בפרס בוקר. ברומן מתוארים שני אקדמאים בני זמננו העושים מחקר על שני משוררים בני המאה התשע עשרה, וההקבלה שבין היחסים המתפתחים בין שני הזוגות.
בייאט ידועה גם בזכות הסיפורים הקצרים שכתבה. היא הושפעה מהנרי ג'יימס, מג'ורג' אליוט, מאמילי דיקינסון, מת. ס. אליוט ומרוברט בראונינג. ביצירתה יש שילוב של נטורליזם ושל ריאליזם עם פנטזיה. ברביעיית הרומנים על אנגליה של אמצע המאה העשרים, יש השפעות של ד. ה. לורנס, בעיקר מן הספרים "הקשת בענן" ו"נשים אוהבות". גם אייריס מרדוק היוותה מקור השפעה; בייאט כתבה ספר ביקורת על יצירתה המוקדמת של מרדוק. בספריה בייאט מרמזת לנושאים בספרות הרומנטית ובספרות הוויקטוריאנית. בספריה האחרונים באה לידי ביטוי ההתעניינות של בייאט במדע, במיוחד במדעים קוגניטיביים ובזואו
לוגיה.
שניים מספריה עובדו לסרטי קולנוע, האחד, "Possession", יצא לאקרנים בשנת 2002 (הסרט נקרא בעברית "מכתבי אהבה"), והשני, "מלאכים וחרקים" — בשנת 1995. נוסף לעבודותיה כסופרת וכמשוררת, כתבה היא גם עבור המגזין הבריטי "Prospect" ועבור עיתון "הגרדיאן".

ב-1969 התחתנה עם בעלה השני פיטר דאפי, ונולדו לה ארבעה ילדים. אחד מילדיה נהרג בתאונת דרכים בגיל 11, עליו כתבה את השיר 'Dead Boys' .
ב-1990 קיבלה את תואר מפקד מסדר האימפריה הבריטית (CBE), וב-1999 את התואר אביר מפקד (DBE), והיא זכאית להוסיף לשמה את התואר דיים.

(מתוך ויקיפדיה)
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (21):

הספר אולי היה יכול מצויין, ואני חובב של ספרים עבי כרס, וגם של רומנים היסטוריים וספרות מתורגמת. מאוד שמחתי לקבל את הספר לידיי, אך כבר מהעמוד... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
אני חובבת היסטוריה ידועה, תולעת ספרים מילדות וגם אנגלופילית בהתהוות. בהינתן כל זה, "ספר הילדים" נראה כמו הבטחה גדולה - שילוב בין רומן תקופת... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
יודעים מה? לא קראתי אותו. ואני מתביישת להודות בכך. פשוט לא הצלחתי לעבור את ההתחלה המ-י-י-ג-ע-ת... ואז רפרפתי קצת בספר (מה שאני משתדלת לא לעשות... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
יש להתייחס בכבוד - וכך אני מתייחסת - לספר הכולל 809 עמודים. תחשבו על זה - במיוחד אתם שלוקחים ספר כזה ליד ומניחים אותו מיד כי הוא "ארוך מדי". תחש... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
ספר קצת אחר. מאתגר, אפשר לומר. אז למה כן לקרוא אותו? כי הנובלה הראשונה טובה. מעבר למה שכתוב בתקציר, יש בה את אותו דיון נצחי של יש/אין אלוהים. ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ