ביקורת ספרותית על שוליית הלוחם - וור #3 מאת לויס מקמאסטר בוז'ולד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 בינואר, 2021
ע"י פרל


"שמי מיילס נייסמית. אני מייצג את צי שכירי־החרב החופשיים של דנדארי" (עמוד 155).

הספר "שוליית הלוחם" (הוצאת זמורה ביתן, 2001) הוא כרך נוסף בסדרת הספרים שכתבה סופרת המדע בדיוני המוכשרת לויס מקמאסטר בוז'ולד אודות עולם בריאר, וגיבורה הנפלא מיילס וורקוסיגן, אשר נולד בעל־מום. גופו היה מגומד, עצמותיו היו פריכות, רעיונותיו היו פרועים, עודף המרץ שלו גבל בתזזית, ולמוחו התחבולני לא היו מתחרים. מיילס הוא בנו היחיד של האדמירל הרוזן ארל וורקוסיגן. המצביא החשוב ביותר בהיסטוריה הבריארית של חצי המאה האחרונה. כובש קומאר וגיבור הנסיגה המזוויעה מאסקובר, וכעת ראש ממשתו של הקיסר גרגור וורברה.

הספר נפתח עם כשלונו של מיילס להתקבל לאקדמיית השירות הקיסרי (האקדמיה לקצינים). כישלון צורב במיוחד נוכח היותו צאצא לשושלת קציני צבא מעולים. כדי להתמודד עם הכישלון יוצא מיילס, בלוויות הסמל בותרי, שומר ראשו, ובתו היפה, אלנה, לחופשה. שם הוא נקלע לתסבוכת שמביאה אותו, לקחת על עצמו חוזה ייעוץ צבאי במלחמה בטאו ורדה. כששאלו אותו מעסיקיו כיצד יש לפנות אליו, "מיילס היה מוכן למנות את עצמו לאדמירל בו במקום. קפטן? נגד? שאל את עצמו בפראות. "בוא נשאיר את זה בתור מר נייסמית, לעת עתה," הציע בקול צונן. "קנטוריון שאין מאחוריו מאה אנשים אינן רשאי לקרוא לעצמו ביושר קנטוריון. ברגע זה, אנחנו צריכים לעסוק בעניינים מעשיים." ועוד איך..."איך נקראת היחידה שלך?"
מיילס הניח לאסוציאציות לשטוף את ראשו באין מפריע. "שכירי החרב הדנדארים." לפחות השם גלש בנקל מעל לשונו" (עמוד 103).

שכירי־החרב הדנדארים היו ערב־רב של חיילים, טכנאים ונספחים, שנאספו כלאחר־יד מעולמות רבים ושונים, שהעריצו את מפקדם הבלתי־מתקבל על הדעת, בן דמותו של נפוליאון, שהועלה בפיהם לדרגת "אדמירל" אף־על־פי שנכשל במבחני הקבלה לאקדמיה לקצינים. הסיבה לכך נבעה מהיותו אסטרטג מוכשר וטקטיקן מבריק היודע לחשוב מחוץ לקופסה. ""נדמה לי שנעלם מעיניכם, רבותי, גבירותי ואחרים, שהמשימה המוטלת על הדנדארים אינה השמדתם הפיסית של כוחות אוסר, אלא רק חיסולם ככוח לוחם במרחב המקומי. אין לנו צורך להתיש את עצמנו בהתקפות על המאחזים החזקים ביותר שלהם."פניהם עקבו אחריו כמו נסורת ברזל הנמשכת למגנט, גנרל הליפי שב ושקע במושבו. תקווה חגגה את ניצחונה בפניו של באז, ובפניו של ארדה."הרשו לי להפנות את תשומת־לבכם לחוליה החלשה בשרשרת הכובלת אותנו - החוליה המקשרת בין האוסרנים לבין מעסיקיהם הפליאנים. כאן אנחנו צריכים להפעיל את הלחץ. ילדים שלי," מבטו נשלח אל מעבר למזקקה, למעמקי החלל, כמו חוזה שנתגלה לו חזון, "אנחנו נכה אותם בכיסם"" (עמוד 262).

מיילס הצליח להפוך אספסוף לצבא, וגם לכוח צבאי יעיל במיוחד, רק כדי לגלות כי במעשהו זה חשף את עצמו להאשמה בבגידה בקיסר. כיצד יצליח להיחלץ? כמו תמיד, הוא כבר יחשוב על משהו...

ספרה של מקמאסטר בוז'ולד משעשע ומותח כאחד. כיף לקרוא.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דן סתיו (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
פרל סקירה מעניינת וכתובה היטב. חבל שאי אפשר לסמן לייק.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
סופרת כייפית שכותבת יופי של סיפורים.
לייק.
חני (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
נשמע באמת כיף גדול. תמיד יש הרפתקאות עם שכירי חרב
או לחילופין אספסופי חרב.
אתל (לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
נשמע טוב. רשמתי לעצמי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ