הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 בינואר, 2021
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
הרבה נאמר על כיכובו של "הדבר" מאת קאמי בימי הקורונה הנוכחיים, אגב גם כאן בסימניה דובר לא מעט. עבורי התקופה הזו לא היתה חזרה לשם, ובחרתי דווקא השבוע לצלול אל תוך המחזה המופתי "מחכים לגודו", קראתי את תרגום מולי מלצר (לא זה שמופיע בתמונה ליד). במרכז המחזה ההמתנה המתישה והממיתה של שני גברים, ולאדימיר ואסטראגון, לגודו. בין הדמויות מתנהל שיח חרשים, כשמדי פעם נאמר במישרין כי השיח מתקיים במטרה "להעביר את הזמן" עד שיצוץ גודו. יסודות המציאות מתפרקים בזה אחר זה, הזמן מתערער עד ליסוד לאורך המחזה, הידידות כמו מתרוקנת מקרביה ועצם השיח מאבד מפישרו, כמו למשל כאן:
אסטראגון: איזה עץ זה?
ולאדימיר: נראה כמו ערבה
אסטראגון: איפה העלים?
ולאדימיר: הוא בטח מת
אסטראגון: גמר לבכות
ולאדימיר: אולי זה פשוט לא העונה
אסטראגון: זה לא נראה לך יותר כמו שיח?
ולאדימיר: כמו בן שיח
כשגם בן השיח איננו באמת חי באופן ממשי.
אל שתי הדמויות מצטרפות שתי דמויות נוספות, האחת היא של אדון עשיר (פודוזו) ואליו קשור אדם נוסף המהווה מן סבל-כלבלב-עבד בשם "לאקי". המפגש של שתי הדמויות עם כניסתן של האדון והעבד מטלטלת. היא מלווה בו זמנית באבחות של בוז כלפי האדון וחמלה כלפי העבד, אך תחושה זו מתחלפת תדיר בהבנה כי מהאדון ניתן לקבל דבר-מה (עצמות שהשליך מארוחתו) ומן העבד יוכלו לקבל רק בעיטה הגונה. תובנה חדשה זו מערערת באופן משמעותי את תחושת הזעזוע הראשונית.
האמון בבני אדם הופך מעיק, מטריד ובעיקר מופקע. למשל אם יהיה ניתן לקבל עזרה מבני אדם צצה כשבמערכה השניה נגלות שוב דמויות האדון והעבד, לאחר תמורה ניכרת שעברו ופתאום יש דווקא צורך להתגייס למען האדון פודוזו הזקוק לעזרה נואשת ומידית. הבחינה האם יהיה ניתן להיחלץ למען האחר נשארת ללא מענה, כמו תלויה לא בהכרח בתשלום בגין העזרה, באינטרס שעשוי להיות כמוס בכך, אלא לעיתים פשוט בשעמום ושוב, בצורך להעביר את הזמן עד שיצוץ אותו גודו מסתורי.
מיהו גודו? ובכן נשמע כי שמו מרמז על GOD כשהציפייה היא כי כאשר יופיע, יתגלה וינכח, תשנה המציאות פניה. החיים יוכלו לקבל ממד אחר וחדש, החיים יוכלו לקבל את משמעותם. יש איזו תקווה החוזרת ומופיעה בדמותו של הנער המבטיח כי מחר אדון גודו יגיע, ונשאר עוד יום להמתין לו, בציפייה שעל פניה נראית חסרת תוחלת ואף יוצרת תקיעות מעיקה של הדמויות באותו מקום שהוא שום מקום במובן רב.
נשמע לכם אולי קצת מוכר?
"כמות הדמעות בעולם היא קבועה. בכל פעם שמישהו מתחיל לבכות, אי-שם מישהו אחר מפסיק. זה נכון גם לגבי הצחוק. אל נדבר אפוא רעות על תקופתנו, היא אינה אומללה מאשר הקודמות לה. אל נדבר עליה גם טובות. אל נדבר עליה כלל. "
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
נהדר, תודה.
הוא בתכנון.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
בזמנו זה נמכר בתיאטרון כמו לחמניות חמות, גם בשנים האחרונות.
|
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
בהחלט משפט קשור ומתאים.
ומי שחובב את סטינג, מכיר :) |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
הטעם המוסיקלי שלי מגוון, אבל המשפט הספציפי הזה קשור לסקירה.
|
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
פרפר, זה הטעם המוסיקלי שלך?
Sting? :) חייבת לציין שההופעה שלו בארץ בשנת 2006, באיצטדיון ר"ג, היתה פושרת. קול טוב אך ללא כריזמה או נוכחות על הבמה. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
But to look for heaven Is to live here in hell. (Sting)
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
במערכת החינוך שלנו יש רוב חסרונות: חוסר כיוון, חוסר משמעת צורם, בזבוז זמן ומשאבים.
מערכת חינוך אינה דמוקרטיה והיכולת של התלמיד לקרוא תיגר זו אנרכיה פשוטה. למורה אין שום כלים, מה גם שהמורים עצמם הם לא דוגמה לנהות אחריה.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מערכת החינוך
אכן שופעת חסרונות,
אבל כמי שגם מכירה אותה כתלמידה וכמורה מחליפה/פרטנית ופגשה הרבה תלמידים והורים יש לה גם יתרון. נכון שאין משמעת וזה כנראה מה שהורס את הכול אבל גם יש את החופש לקרוא תיגר. אני חושבת שזה חשוב, גם אם הילד צריך להגיע מתוך עצמו למחשבה של לקרוא תיגר - בסופו של דבר אף אחד לא יסתום לו את הפה (מדברת רק על מערכת החינוך הממלכתית) זה נורא בעייתי בשביל המורים, אבל אני מעדיפה את זה על ילדים צייתניים. ומצדי שלא יידעו מתמטיקה. |
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אכן מחזה מופתי. בעיקר כי הוא מבטא כל כך הרבה מאיתנו, מכל אחד.
החיים הם מה שקורה לנו כשאנחנו מחכים למשהו אחר. תודה על הביקורת. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ממש לא. רק לפני שבועיים גיחך שר החינוך הפולני ואמר שאצלנו מלמדים מתמטיקה
כמו בפולין בשנות השבעים. בסקנדינביה, במדינות השונות, מלמדים לדבר אנגלית, לא דקדוק. אצלנו לא מלמדים ולא מחנכים.
הייתי במערכת החינוך כתלמיד, כהורה לשלוש בנות ובתפקידים שונים במערכת עצמה. |
|
|
המורה יעלה
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מורי,
עם הספר לא בנוי לחינוך?
|
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מהמחזות המשפיעים והמכוננים בעולם התאטרון
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
הקורונה תיעלם מתישהו, הממשלה תתחלף שוב ושוב והחינוך יישאר עלוב כי אנחנו
לא בנויים לחינוך. אין לנו את זה בגנים.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
יפה
התכוונת ב"נשמע לכם מוכר?" לזה שמחכים לסיום הקורונה?
לחיסונים? להשתפרות מערכת החינוך? להתחלפות הממשלה? |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
