ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 בינואר, 2021
ע"י Misskipod
ע"י Misskipod
חובבי 'נשים קטנות', התפקדו! אוהבי ג'יין אוסטן, עימדו בתור!
כי הרומן הזה, שמתמקד בתחילת המאה ה-19, עושה עבודה לא רעה בתחום שבין גינוני החברה האנגלית של אוסטן ובין המחשבות ה'הו כה חדשניות' כביכול, של לואיזה מיי אלקוט האמריקאית.
הוא כמובן לא לוקח את מקומו המכובד של הראשון ואם היינו משווים ביניהם, סביר שניתן היה להתייחס אל 'הדוכס ואני', כאל 'נשים קטנות לעניים' (או כל דבר לעניים מכתבי אוסטן), אבל משהו מהריח, הטעם והתחושה הכללית של אותה תקופה, דומה ומזכיר מאוד.
באותה מידה ומאותה סיבה, הוא הזכיר לי את הטרוף של לורד איאן מקנזי, גם הוא רומן תקופתי שחיבבתי לרוב.
מה היה לנו?
זה סיפור שטוח עד תמים (ונעים), שמתאר קונפליקט מתבקש בין חברים. וכשיחסים רומנטיים גוררים איתם שאלת נאמנות חברתית/הכרחית ותופסים תפקיד ראשי בעלילה ידועה מראש, נוכל לסמן את 'הדוכס ואני' כאחד הספרים שמתחילים נחמד ומתפתחים כביכול, כנגד כל הסיכויים.
אז מה אם לא הופתענו מהעלילה?
כחלק מעיסוק בתקופה המדוברת, 'הדוכס ואני' עמוס גינונים תקופתיים, נוטף מוסכמות בסגנון 'החברה הגבוהה' של לונדון, עסוק במותר/אסור ובעיקר ב'יאה'. אבל מעבר לכל אלה, הוא מלא בנשים גדולות שמגיעות באריזות קטנות ומוכיחות שמתניים צרים, לא מצביעים בהכרח על צרות מחשבה.
מי אמר למי מה?
אני (חייבת להודות), חסידה גדולה (אולי אפילו יען), של דיאלוגים טובים
ואלה שממלאים את 'הדוכס ואני', עשו עבודה מפוארת ושמרו על המתח שבין הדמויות בדיוק מופתי, שהשאיר אותי ערה ומרוצה.
תרגומ-מה?
לא נתקלתי בבורות ברמת העלילה, לשמחתי הרבה. לעומת זאת, אם פגשתי פה ושם בתרגום פחות איכותי והגהה לא הגהה, הרי שבמקרה זה, נראה שהאשם אינו ביצירה, אלא בעבודת עריכה שלא הגיעה לסיומה (או לפחות כך היא מרגישה). בהתאם, לצערי, ניצפו כאן מספר שיבושים.
- "דפני סובבה תלתל של שיערה האדמוני סביב אצבעה וחייכה, נותנת לרגשנות להתמוסס לתוך קנטור." אם הכוונה ל'קִינְטוּר', הרי שמדובר בבחירה מילולית לא מבריקה (ואיך מתמוססות רגשות?).
- "דפני מצמצה מספר פעמים, כאילו עיניה אינן יכולות להאמין למשמע אזניה." כן, גם אצלי העיניים מתקשות להאמין לאוזניים.
- " 'לאן,' שאל בזעם, 'הלכה?' ". לאן הלך העורך? אני שואלת בזעם לא פחוּת.
- "אמא שלה וידאה שדפני הוצגה בפני כל הגברים.." נשאר רק להניח שהשימוש הצורם בזמנים, לא היה חלק מהתוכנית המקורית.
- "לפתע הרגיש בחילה פיסית." כי בחילה רעיונית זה פָּאסֶה?
והיו עוד כמובן, אבל זה ככל הנראה, מספיק.
לסיכום
מדובר בספר חביב עד נעים, עם תרגום/עריכה/הגהה, פחות.
**בימים האחרונים, יצאה עונה ראשונה של 'בריג'רטון', סדרה בת שמונה פרקים ברשת נטפליקס, שתסריטה מבוסס חלקית ורעיונית, על 'הדוכס ואני'.
המשך הסדרה מתרחק מגבולות הספר וככל שמתקדמים בסיפור, מתמעטות נקודות המגע בין השניים.
לסדרת הספרים שבעה חלקים (כרגע תורגם לעברית אחד בלבד).
חלקה השני של הסדרה הטלויזיונית, אמור עפ"י פרסומים, לצאת לקראת מרץ 22.
חיבבתי את 'בריג'רטון' לא פחות (אולי יותר) מאשר את 'הדוכס ואני'.
בכל מקרה, שניהם בגבול הנעימים לחובבי הסגנון.
לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
Misskipod
אם כבר פתחנו את זה .... אני ראיתי בזה (שימוש בגיבור על הספקטרום) ניצול ציני של טרנד עכשווי (החל ב"מקרה המוזר של הכלב" וכלה ב"פרויקט רוזי") ובעצם כשאני חושבת על זה סכמה את הרעיון בצורה נהדרת עמיתתנו נצחיה http://bookanywhere.blogspot.com/2014/06/blog-post.html ואני מקווה שלא חירבתי עכשיו את השרשור. |
|
|
מעין
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
נהדר! שמעתי עליו, והיה לי החשש שהוא לא מצליח לדייק בתחושה ובאוירה של אז, אז משמח לשמוע שהוא מזכיר.
בהחלט עשית חשק לקרוא. תודה רבה Misskipod |
|
|
Misskipod
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אתל, יעל, גלית, אנקה, רונדנית, פרפר ובר, תודה לכולכם :).
יעל, גם בעיני ההחלטה על שילוב אפרו אמריקאים, הייתה מוזרה ולא מדוייקת היסטורית. אבל החוויה הכללית הנעימה, גרמה לי לעצום עין. גלית, הטירוף של לורד איאן... לא חף מבעיות והוא מהפחות מוצלחים שמתארים את התקופה הנ"ל. מה שאהבתי בו, היה דווקא השילוב הלא צפוי של הספקטרום. כאן, הספר והסדרה רק מתחילים מאותה נקודה ומתפתחים לכיוונים לא מאוד חופפים. מבחינתי, שניהם היו שווים התייחסות. אנקה, תודה על ממחמאה! שילוב האפרו אמריקאים היה בעיני מעט מוזר, אבל בלעתי :). רונדנית, הייתי מתחילה מהספר, כי הוא פחות סוער מהסדרה. מה גם שהסדרה רק בתחילת דרכה (עונות נוספות באופק). פרפר, אין כמו אוסטן. מורי, כמו יעל, גם אני שקלתי את אפשרות קלקול הקיבה... בר, תודה לך. ממליצה לשנות את הסדר. קודם ספר, אח"כ להתענג עוד יותר על הסדרה. תהנו! |
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סקירה טובה ומעניינת
שמעתי רבות על "בריג'רטון" מאמינה שאראה את הסדרה לפני שאתפנה לקרוא את הספר |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
נראה שאשאר עם ג'יין אוסטן.
השגיאות משעשעות. |
|
|
רונדנית
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
טרם ראיתי או קראתי אבל יש ספר יש נטפליקס אז אולי לסגר הקרוב
אהבתי את הסקירה תודה misskipod
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אנקה, לא התמוגגתי.
|
|
|
גלית
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הסדרה כמו גם הספר אנקה ,נכנסו לרשימה......
סביר להניח שכמו שאני עושה בד"כ (ספורה של שפחה ,משחקי הכס, הזר, נוכריה ) אני אקפיד קודם כל לקרוא את הספר ואז אתפנה לסדרה כדי לא להרוס לעצמי
|
|
|
אנקה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מורי, בחייך, מה לך ולסדרות של בנות ? אל תגיד לי שהתמוגגת מהסרטים עפ"י ספריה של ג
אם כן הרי שברידג'רטון תפורה לפי המודל. חוץ מהעובדה שהמפיקה ליהקה לחלק מהתפקידים שחקנים אפרו-אנגלים וזה היה די חינני ומרענן.
|
|
|
אנקה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
למיסקיפוד, אהבתי את הכתיבה שלך.
לא קראתי את הספר אבל את הסדרה אכן ראיתי ואפילו התמוגגתי. גליתוש, הסדרה מומלצת בחום. יש לי הרגשה שתאהבי (או שלא)
|
|
|
גלית
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
המממ... בעיה
אני בהחלט חובבת ג'יין אוסטין ומחבבת את נשים קטנות אבל את טירופו של לורד מקנזי החשבתי כספר גרוע ונורא. דילמה. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה. את הספרלא קראתי.
את בריג'רטון ראיתי, גם את הכתר. ברור שאין ביניהן שום נקודת השקה, פרט (לפעמים) למבטא. בריג'רטון מעניינת במיוחד בשל עירוב הצבעים שבהתחלה מוזר ואחר כך מפסיק להיות מוזר... לא מצאתי בה שום סיבה להקאה. מורי, אולי קלקול קיבה פשוט? |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הכתר בהחלט מומלצת בחום בינג'י רב.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אין בסדרה אף שחקן מוכר. הכל כאילו יצאו מווג של אותם ימים.
ולא, לא ניתן יותר להשיג את הווג ההוא, אבל לבת שלי יש שניים. |
|
|
אתל
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
שמעתי עליו דברים טובים,
אבל נראה לי שאכוון לסדרה. נראה.
כתבת יפה. הצחקת אותי עם הציטוטים :) |
|
|
Misskipod
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אני אוהבת.
יש קסם בתקופה הזו מבחינתי. אולי זה משהו במתח בין הגינונים לפריצת הגבולות החצופה... את 'הכתר' עוד לא יצא לי לראות, אבל להבנתי אין באמת קשר ביניהן, גם לא ברמת הסגנון (ברור ששתיהן מהאגף הבריטי, אבל מפרידה איזו מאה ביניהן:). |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
לא מאוהבי ולא מחובבי. את העונה הרביעית של הכתר ובכלל מאוד אהבתי.
את בריג'רטון התחלתי לראות ואחרי רבע שעה רצתי לשירותים להקיא.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
