אני לא רואה את עצמי מדבר איתם על מין. זה מביך אותי.

נראה לי שלא יזיק למבוגרים ולמבוגרות
ללמוד בעצמם חינוך מיני גם בגילים המבוגרים שלהם.

זה לא היה השיעור הראשון. זה התחיל בה' לבנות (כי בנים כמובן מבינים מהאוויר) וכל התדמית של הבית ספר הייתה שכולם יודעים הכל ומתנסים. וכנראה זה היה נוח למורים. אבל זה לא אומר שיודעים... אפשר להתנסות בדרך הקשה ואפשר ללמד ידע, זה התפקיד של המבוגרים. להתנסות זו גם דרך ללמידה של נושאים רק שבנושא הזה היא לא מומלצת כדרך הבלעדית, וחבל שהמורים לא מצאו את הדרך לדבר על זה בצורה רצינית. זה תמיד גלש לצחוקים ול"אתם כבר יודעים" ופיספס את כל התלמידים - את אלה שהתנסו - כי טכנית זה לא חידש וידע רגשי זה לא נתן, איך להתמודד... ואת אלה שלא התנסו זה הציב במבוכה ובניתוק כואב מהשאר כי "כולם יודעים". בכל אופן אחת ההרצאות בנושא על גלולות הייתה בכיתה ח' כי בנות רצו להתחיל לקחת... נראה לי שאנחנו מדברות על דברים שונים. לא נראה לי שמישהו בכיתה ו' לא יודע פיזית מה שאמרת.
בקיצור סמכו על זה שכולם כבר התנסו, ואם התנסו למדו מה שלמדו ואין צורך לדבר על זה שהם לא יחשבו שאנחנו המורים תמימים. לא רצו לקבל נחרות בוז מן הסתם ולא יכלו לראות מעבר לנחרות.

אלי, כיתה ח' זה גיל מאוחר מאוד ללמד על מין.
אתחיל בזה שעוד מימי לימודי החינוך המיני היה בכיתה ו', וכך זה גם המשיך בדורות הבאים. כי ההתפתחות המינית היא בגילאי 12 - 13 ולא בגיל 15.
זה נכון שהילדים קולטים לפעמים מסרים מבולבלים, אבל השאלה היא איך מתייחסים לשאלות שלהם כל הדרך.
כשילד בגיל שלוש שואל איך התינוק יוצא מהבטן צריך להגיד לו את האמת - מפתח שנמצא בין הרגליים - ולא להתחיל ולספר סיפורים על יציאה מהבטן וכו'. וכך זה צריך להמשיך. בהתאם לגיל.
ואם ממשיכים כך עם שאלות ותשובות, כשמגיע הזמן ל"חנך" הילדים כבר יודעים הכל.
אין לי מושג היכן את למדת, אבל כשאני דיברתי עם נוער הם ידעו טוב מאוד להבדיל בין המציאות לפורנו ושאר דברים.

אני חושבת שאתן טועות זכור לי שכשהיינו בכיתה ח' היו איזה שיעורי חינוך מיני והמחנכת אמרה בהלצה שלה או של אחד המבוגרים האחרים ש"מה נלמד אותם? ילדים בכיתה ח' יכולים לכתוב ספר על חינוך מיני".
וזה היה כל-כך לא נכון וכל כך הסתכלות שטחית שפוגעת בילדים.
פשוט התחמקות של המבוגר מלראות איפה הילד מחפה על חוסר ידע אמיתי ועל רגשי הנחיתות ובלבול בהצגת מצג של "מנוסה" (שמגיעה גם לפגיעה באחרים ואחרות), כשכל הניסיון הזה מבוסס על סטיגמות ופורנו, על ילדים אחרים שלא תמיד יודע מתי הם משקרים או מגזימים. כבר יש כאן דור אבוד ומבולבל - דור הווי, שכולם היו בטוחים שהוא יודע.
אבל הסברים על גלולות וקונדומים או סרטים על התהליך, "שישלימו" את כל מה שהם כבר צפו בו צפיה לא מבוקרת זה ממש לא חינוך מיני.

בת-יה- ולא רק, הם לפעמים יודעים יותר מהמבוגרים..
לגבי הספר- רפרפתי בו והוא נראה ככזה שעושה את העבודה.

הבדיחה הכי טובה היא שברגע שמתחילים לדבר אתם מסתבר שהם כבר יודעים את כל מה שצריך.