ביקורת ספרותית על מסע תענוגות לארץ הקודש (לבינסון, 1972) מאת מארק טוויין
ספר מעולה

---

ספרו של מארק טווין (מ.ט) מצטרף למסורת ארוכה של ספרי מסעות על ארץ ישראל. ספר שוטף וכייפי המספר את סיפורה של ארץ ישראל במאה התשע עשרה בקצווי האימפריה העותומנית.
בסיכום של המסע, מודה מ.ט שהמסע ממש לא היה מסע תענוגות.ארצות הברית בתקופתו החלה להתגבש כאומה בעלת זהות עצמית נבדלת מזו של העולם הישן. התיירות מארה"ב לעולם הישן היתה בחיתוליה וספינת הקיטור ה "קוויקר סיטי" בשרה את ההתחלה.
המו"ל העברי מסביר מדוע החליט להוציא את הספר לאור על אף התיחסותו הנוראית לארץ ישראל האהובה שלנו. הקפיצה שעשתה הציונות למקומות החרבים שראה מ.ט היתה מדהימה גם אותו ולא רק את האב גודפריי (קראו במבוא לספר).

המהדורה שלנו כוללת את תיאור היציאה מניו יורק בקיץ 1867ומשם ישר לנמל בירות שבסוריה דאז, תוך דילוג על האתרים האחרים בהם היא עגנה.. הוא וכעשרה נוסעים אמיצים וכשירים בחרו בחלופה של מסע רכוב ורגלי על פני המשך השייט עד ליפו. מ.ט מתאר בשפה קולחת את עליבות האיזור בתקופה זו. העוני והעליבות, חיי הבקשיש, הפער בין האצילות המזרחית שדמיין, למציאות בפועל. אפילו הסוס אותו קיבל למסע העיד על כך. במקום סוס ערבי גאה, הוא זכה בסוס חסר צלם ופחדן והבדואים הגיבורים שהיו אמורים לשמור עליהם היו בפועל אנשים עצלים בעלי כלי נשק חלודים שהשגחתם היתה מיותרת.
הוא מתאר בעיקר אתרים נוצריים אך אי אפשר בלי התייחסות גם לאתרים יהודיים.

שפתו של מ.ט קולחת וציורית. לו היה מנסה לכתוב את הדברים היום, הם היו נפסלים על הסף. התייחסות מבזה על בסיס גזע ומגדר היא לחם חוקו. אך בינינו, היום היו אוסרים גם על הדפסת התנ"ך מסיבות אלו. מ.ט יורד על כולם, לרבות על עצמו. כולם הכוונה למקומיים, לבעלי החיים, למלווים, לחבריו לנסיעה, למוסלמים, לנוצרים, ליהודים, לארץ ולאבניה.

הספר כולל 47 ציורים של אחד מחביריו של מ.ט למסע. כנראה שזה צילום גרוע של ההדפסים המקוריים.

» ביקורות נוספות של חיים דגן
» ביקורות נוספות על מסע תענוגות לארץ הקודש (לבינסון, 1972)