רוברטו בולניו
קמע
את הספר הזה קיבלתי היום בצהריים וקראתי הלילה.
בולניו כתב פה רומן קצר בו הגיבורה היא אאוקסיליו לקוטור משוררת אורוגוואית בגיל העמידה. משוררת שזכתה ברבות הימים בכינוי "אם השירה המקסיקנית.
הספר מתאר את החיים במקסיקו ובאמריקה הלטינית. חיים שהם לעתים מאוד קשים בהם אנשים חיים במשטרים חשוכים ומשלמים בחייהם על האמת שהם אומרים. מוזכרים בעלילה הרבה משוררים וסופרים רובם דרום אמריקאים חלקם ממקומות אחרים בעולם.
כל הספר מובא במונולוג מפיה של אאוקסיליו שבו היא מספרת על האירוע המכונן בחייה, שאירע בספטמבר 1968: הסתגרותה במשך שלושה עשר ימים בשרותי הנשים בפקולטה לפילוסופיה וספרות במקסיקו בעת הפריצה האלימה של משטרת מקסיקו לקמפוס.
הספר הוא מעולה, כתוב בשפה בהירה והקריאה בו קולחת. אך הוא גם מורכב ויש בו הרבה דקויות ומסתורין ותיאורים מדהימים של חלומות, חזיונות ונבואות.
הספר יצא בהוצאת עם עובד. תרגם מספרדית: אדם בלומנטל. ויש בו 153 עמודים.
אהבתי מאוד את הספר מומלץ לכל מי שאוהב לקרוא ספרות יפה ואיכותית.

















