עד כמה אפשר באמת להיות בטוח שהוא באמת חי על פי המסר שהוא מטיף? נטול מחשבות, נטול אגו, מצוי כל כולו ב''רגע הזה''? כשצופים בו בהרצאות הללו שלו והקורסים באונליין, אשר לפני זמן לא רב, הוא גבה שלוש מאות דולר עבור קורס התעוררות מקוון, מכאן לא ניתן להתחמק משאלת הכנות. האם אין בו משהו נוסף מתחת לפני השטח אחרי אותו שינוי מופלא? זה אף פעם לא באמת בטוח עם שלל המורים הרוחניים הללו. ושם במרחבי הספר בצורה של שאלות ותשובות הוא לא מעניק לך קרדיט, רק המורה הגדול מקבל קרדיט, שמות השואלים לא מצויינים בכלל. שמו האמיתי של מחבר הספר הזה הוא אורליך אך בהמשך החיים ו''ההתעוררות'' שלו הוא שינה את שמו לכבודו של מייסטר אקהרט הקדום, שאליו, הוא לא משתווה בכלל לא בתיאולוגיה שלו ולא בתשובה הפשוטה שלו למכאובי החיים. איזה מן תשובות אלו ''פשוט תהיה נוכח ואל תחשוב יותר מידי'''. או "כל הבעיות הן אשליות של הנפש."? ובינינו לבין עצמנו, התשובות שלו בנוגע למה הוא בדיוק אלוהים גם הן פשוטות, מתחמקות ואוניברסליות, לא משהו חדש בעולם הניו אייג' עולם שבו שום דבר לא אישי, בסך הכל אקהרט הוא חלק ממורשת ותורשה של גרמנים שהשתחררו ואימצו את ערכי המזרח הרחוק, כגון המחבר הרמן הסה. לא ידוע יותר מידי על החיים של המחבר, ומה שכן ידוע מתמקד בעיקר באותו יום גורלי שהוא התעורר והפך להיות מי שהוא היום מה שמחזק את ההילה שנוצרה סביבו. אקהרט טול נולד בתקופה שאחרי המלחמה ובהמשך היה סטודנט, הוא סבל ממחשבות שליליות ודימוי עצמי נמוך, עד שיום גורלי אחד חווה התעוררות ולמחרת ובהמשך החודשים הבאים חווה ''הארה'', כתב ספר שלא מכר כלום ורק בהמשך בדרך נס אופרה וינפרי היקרה מצאה אותו ואירחה אותו במופע שלה, ורק משם הוא דהר על הפרסום וההצלחה והפך לגורו המפורסם שכולם מכירים.

התשובה של אקהרט למכאובי החיים פשוטה: הרגע הנוכחי (מה שהוא לא יהיה) הוא כל מה שיש, ההתמקדות בזמן היא חלק ממעגל הסבל שניזון מעצמו, תתמקדו ברגע הנוכחי הזה ותוקירו אותו כי הוא כל מה שאי פעם יהיה לכם, העבר והעתיד לא קיימים והם מכרסמים ביכולת להשתחרר. המחשבות שלנו חוזרות על עצמן וברוב המקרים שליליות הן לא מספקות אנרגיה עודפת הלא רק מדללים את האנרגיה הקיימת וכך נוצר הסבל. במילים אחרות מי שיש בו את היכולת לא לחשוב ופשוט לנתק את כל המחשבות משתחרר. ככה הוא טוען שהוא השתחרר בעצמו. הוא תוקף את האגו שזאת הטעות הגדולה ביותר שלו, מערבב את במסר שלו מסרים מדתות קיימות אחרות שאין להן שום קשר עם המסר שלו עצמו, ומתנגד לתחושות השליליות וכל היותר מציע לעקוף אותן. אבל השליליות היא לא מה שחוסם אותנו מלהשיג את מה שאנחנו רוצים אלא אומרת לנו מה אנחנו רוצים מלכתחילה. השליליות הופכת למכשול כאשר אנו מנסים להבריש אותה הצידה או להתעלם ממנה. המפתח הוא שעלינו לשים לב אליה ולנסות להבין מה היא אומרת לנו. זה נותן לנו את ההוראות, את המפה להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע. זה לא אפשרי להיות תמיד במצב נטול כאב, להתמקד אך ורק ברגע הנוכחי ובשחרור. לדעתי בעבורי לאקהרט אין תשובות פרקטיות ויישומיות לטווח הארוך בנוגע לאיך לחיות טוב יותר, הוא חוזר על עצמו שוב ושוב, אין קריאה למעשים, הוא ממזג את המסר שלו עם מסרים מדתות שאין לו שום זיקה כלפיהן. למי שהמסר שלו הועיל יופי, לי המסר נראה פשוט מידי, יומרני, ואם להיות כנה ילדותי.

פשוט קיימים יותר מידי ספרים מהסוג הנלווה הזה, כאלו שמבטיחים לשנות את החיים רק אם יקראו אותם אבל בו בזמן אין בהם כל כך הרבה עומק. המסר חוזר על עצמו לאורך הספר כדי למלא ספר ולהיקרא בתואר ''ספר''. דוגמא מצויינת נוספת היא הספר הנזיר שמכר את הפרארי שלו, שהוא, במקרה הטוב, 5 מתוך 10. ההמשכים שנכתבו לו נובעת מהם איוולות שקטה. ברוב המקרים תמיד הספר מצליח למכור, המחבר שכתב מילים יפות זוכה לחיות בבתי מלון ולסעוד בארוחות הטובות ביותר - כאן מצוייה החוכמה של המחברים הללו ומכאן יש רק לשבח אותם. להיות אמיתיים מעטים יכולים ומי שיכול להיות אמיתי, עדיין לא רוצה בזה, ומחברי ספרי העזרה-העצמית יכולים זאת פחות מכולם.

כמו אנשים רבים עד גיל שלושים אקהרט טול היה חי במצב של חרדה ודאגה אבל הוא עבר שינוי מופלא! קצת אחרי יום הולדת עשרים ותשע הוא התעורר באמצע הלילה והעולם היה נראה לו זר ועוין ואמר לעצמו ''אני לא מסוגל לחיות עם עצמי יותר'' והבין שהוא בעצם לא אחד אלא שני אנשים, ואז הוא חווה את השינוי ונשאב אל הריק והתעורר בנאדם חדש והפך למורה רוחני דגול ובין הדגולים והמבוקשים כיום. הספר המופלא הזה האנרגיה החיה הזאת מדבר על נזקי החשיבה המתמדת ובעיקר השלילית. על חשיבות הנוכחות והעברת מלוא תשומת הלב ל'רגע הזה' דהיינו המפתח להארה שהיא מצב השלמות ומציאת הטבע האמיתי-הנסתר של כולם.
ספר מופלא ממש. אוצר משנה חיים. ניסיתי כמה משיטותיו של למשל לחשוב פחות ולהיות נוכח וזה הצליח לגרום לעבודה להראות הרבה יותר נסבלת. אנשים היו יותר ידידותיים כלפיי. יותר מעליות נפתחו בעבורי ועוד ועוד. ספר חובה לכל אדם שמחפש קצת שלווה.

אחרי שראיתי הרצאות של אקהרט, קראתי אודותיו וחקרתי אחר הדרך בה הוא מאמין,
החלטתי לרכוש את הספר,
אני מעדיפה לא להיות קיצונית ולומר משפטים כמו "הספר שינה את חיי" או "אני אדם אחר עכשיו" כי כל אלה כמגדלים הפורחים באוויר בעיני..
למען האמת, מהספר ציפיתי ליותר, אולי התאכזבתי מהדרך בה הוא כתוב (שאלות ותשובות) ולא פסעתי בשבילי המסע אליהם ייחלתי.
אך ללא ספק- אקהרט גאון. שווה לקרוא את הספר כדי לרכוש כלי עזר נפלאים- חוסר הצורך באגו בהתנהלות שלנו בחיים, התחברות לעכשיו, התנתקות מהמחשבה על העתיד ומהרצון ליצור דימוי עצמי.. והפרספקטיבה הזו אכן השפיע במידת מה על ההתנהלות היומיומיות, על החשיבה המערבית, שלעתים אין בה צורך, אלא רק הרגל ולכן אני שמחה על שיצא לי לקרוא דברי טעם מפיו של אדם בעל שלווה, אינטיליגנציה ריגשית גבוהה ובעיקר ניסיון.


מפיו של אקהרט:
"כשאני נמצא בחברת אנשים, אני מורה רוחני. זה התפקיד שלי, אך זו אינה זהותי. ברגע שאני לבד, השמחה העמוקה ביותר שלי נובעת מלהיות אף-אחד, מלוותר על תפקיד המורה. זהו תפקיד זמני. נניח שאני פוגש קבוצת אנשים. ברגע שהם עוזבים אותי, כבר אינני מורה רוחני. כבר אין שום תחושה של זהות חיצונית, אני פשוט נכנס עמוק יותר אל תוך הדממה. המקום שאני אוהב יותר מכל הוא הדממה. זה לא שהדממה אובדת כשאני מדבר או מלמד - כי המילים עולות מתוך הדממה. אך ברגע שאנשים עוזבים אותי, נותרת רק הדממה. ואני אוהב אותה מאוד"

אנשים שמתחברים לרוחניות ומבינים אותה הם אנשים שעברו סבל עמוק בחייהם. אדם רוחני ומואר חייב להיות אדם שמבין שרוחניות היא המוצא האחרון בחיים האלו. זהו אדם שסבל מספיק ומאמין בעומקי נשמתו שהחיים לא אמורים להיות כך, אנחנו לא אמורים לסבול.

לכל אדם יש את הזכות להגיע להארה וכל אדם יכול. כל אדם סבל או סובל בחייו, קיומו של הסבל הוא שמביא גם לקיומה של ההארה - חיי גן עדן, ללא שום סבל, רק שלווה. כלומר - הסבל קיים רק בכדי שנבין שהוא לא חייב להיות שם.

איך מגיעים להארה? מגיעים אליה ברגע שאנחנו מפסיקים להזדהות עם הצורה. הצורה היא רק אשליה. כאב הוא אשליה.
מגיעים אליה ברגע שאנחנו מפרידים את עצמנו לחלוטין מהמחשבות ומהרגשות שהגוף הזה מייצר.

אז מי זה בעצם ה"האנחנו" הזה? מי אנחנו באמת אם לא הגוף, הרגשות והמחשבות?
אנחנו הנשמה, האור האינסופי שמתארח בגוף הזה. אין לו שם מכיוון שהמוח לא יכול לתפוס את עוצמתו ועומקו, ניתן רק לחוש אותו. וכל אחד יכול לחוש אותו. ניתן לעשות זאת על ידי אי שפיטה של המחשבות שלנו. כאשר אנחנו רק מתבוננים במחשבות או ברגשות שלנו, אנחנו בעצם מפרידים את עצמינו מהאגו, והאגו הוא העצמי השקרי שנוצר על ידי המוח. אנחנו לא המחשבות, אנחנו לא הרגשות, אנחנו הישות הזו שרק מתבוננת, לא שופטת, מלאה רק באהבה, ושמחה אינסופיים.
המחשבות הן פירור קטן ממי שאנחנו באמת.

לא תכננתי לכתוב את כל זה. רק רציתי לכתוב כמה שהספר השפיע עליי. אני מודה על כך שהתוכן הזה הגיע אליי ושלא מעט אנשים נחשפים אליו גם, גם אם הם לא מבינים אותו כרגע.
אני ממליצה לכם לתת לו הזדמנות, גם אם אלו נשמעים לכם רק קשקושים רוחניים, ככל שתעמיקו בקריאה תראו כמה שהתוכן ישפיע לטובה על חייכם וייתן לכם פרספקטיבה יפה על החיים.

אישית, הספר ריפא אותי מחשיבת יתר. אחרי שבוע שיישמתי בחיי היום יום שלי את מה שכתוב בספר, הרבה דברים בחיי השתפרו. חרדות כמעט ואין לי, לפעמים אני אפילו נזכרת בעודי נמצאת בתוך סיטואציות שהיו גורמות לי בעבר חרדה, שאני לא מרגישה יותר חרדה. אני מרוכזת יותר בדברים שאני עושה. אני כבר לא נופלת על טעויות קטנות במבחנים בבית ספר וכשאני מדברת או כותבת המילים זורמות להן מעצמן. זהו כוחו של הרגע הזה.

על כל מה שכתבתי פה אקהרט נותן הרחבה לא קטנה. הוא כותב את הספר במבנה של שאלות שאנשים שאלו אותו במהלך הרצאות ובמכתבים. הוא חוזר על עצמו הרבה אבל זה בשביל שהתוכן יחלחל אלינו טוב טוב. אני אוהבת את איך שהוא מסביר הכל, הוא כותב מאוד ברור ופשוט.

בקיצור זהו ספר ששינה את מחשבותיי בצורה קיצונית ואני בטוחה שהוא יכול לשנות את חייהם של עוד הרבה מאוד אנשים בעולם.
ממליצה בחום :)

טוב אני מודה "שבקריאה" הראשונה שלי עשיתי רפרוף שטחי.
אולי כי היה לי מאוד קשה לקבל את המסר, אבל אולי היה לי קשה לקבל את המסר בגלל שרפרפתי.
על כל פנים, עכשיו קראתי אותו מקצה אל קצה ואין ספק שאסור לפסוח על כלום, יותר מזה - בסוף
נשארים עם המון שאלות שנפתרות רק מניסיון אישי.

צפו בוידאו סיקור! http://bit.ly/1k7ezQB :-)

כוחו של הרגע הזה. ההנחה פשוטה, הרגע הזה הוא מה שכולם מחפשים – הוא הישועה. אבל הוא מוסתר על ידי כמה כוחות שמשום מה פועלים כנגד ההנאה הזו – האגו שמחפש בעיות איפה שאין
וחוסר הכרה או הזדהות עם מחשבות ורגשות שהם רק חלק מאיתנו (מהעולם ומהרגע) ולא אנחנו.

אקהרט טולה פותח עם הגיון (שעדיין קצת קשה לעיכול) – העבר והעתיד הם אשליות. ההווה, עכשיו, הוא הזמן היחיד שבו אנחנו חיים. העבר אינו אלא אוסף של רגעים שנצרבו בזיכרון ממש כמו דיו על נייר, כמו שהעט לא רושמת שוב ושוב את אותן המילים, כך גם העבר לא חוזר שוב ושוב ואין לו פונקציה על החיים שלנו. יש לו, אמנם פונקציה על המצב שבו אנחנו נמצאים אבל לא על הערך הבלתי מדיד שהוא החיים של כל אחד ואחת בפנים. העתיד הוא פשוט פיתוח של העבר, בלי זיכרון אי אפשר להעריך מה יהיה. הספר משתמש מעניק 3 כלים והמון ידע תיאורטי ורוחני כדי להגיע לעושר הפנימי הזה שכולם מחפשים בהישגים, בבני הזוג שלהם, בעבודה שלהם – דבר שתמיד
נמצא בפנים, אבל נמצא רק בפנים. גם כשיש הישג גדול, השקט הפנימי הוא מה שקורה בפנים לא בחוץ. ברגע שיש הערכה גבוה לעכשיו וערנות בכל שלב - הערך הנפשי של הדרך שווה בדיוק כמו הערך הנפשי של ההישג וההתניות ההרסניות של השלווה והמנוחה תלויה בהישג חיצוני סוף סוף מובאות אל האור. השלווה והמנוחה זה עכשיו! אם יודעים לחיות את הרגע.
כל זה לא בא במקום הישגים בעולם החיצוני אלא מחדד את איכות הביצועים וההנאה. במערכות יחסים השקט הפנימי הזה יעניק חיוניות, הקשבה והבנה לצד האחר, העושר הפנימי לא נמצא אצל בן/בת הזוג ולכן אף אחד לא ינסה לקבל מה שאין לאחר לתת! אם אתם רוצים לקבל עוד מידע על
איך מגיעים לעושר הפנימי (עקרונות פשוטים אך לא קלים)

צפו בוידאו סיקור! http://bit.ly/1k7ezQB :-)

לסיכום הספר הזה מאוד מאוד מאוד מאוד מומלץ. החיים קורים עכשיו, החופש נמצא ברגע הזה,
מי שיכול לראות את זה, מי שמסוגל להפריד בין מי שהוא באמת לבין המחשבות שלו, הסיפורים
והתנאים השונים, מגלה שהעושר האמיתי הוא החיים עצמם.

אני אפתח בזה שאגיד שזה אחד הספרים הגרועים שקראתי אם לא הגרוע ביותר, וחבל, כי באתי עם ציפיות ללמוד משהו חדש.

הסופר נותן את הפואנטה שלו כבר בדפים הראשונים, ובמשך כל שאר הקריאה הקורא מחפש את הפואנטה האמיתית, מכיוון שהקורא לא יודע שאם קרא את שלושת הדפים הראשונים - קרא את כל הספר.

הסופר מציע את הרעיון המהפכני שאנשים נוטים לחשוב על העבר והעתיד יותר מידי, ולא שקועים ב100% בזמן הנוכחי. תיאוריה שמעולם לא נשמעה בעולם (ציניות). מכאן הוא רק מספר כמה זה חשוב לא לחשוב על העבר והעתיד, ולהיות שקוע רק בעשייה - נשמע טוב אבל לא פרקטי בעליל, מכיוון שאיך תתכנן את העתיד אם לא תחשוב עליו ולא תשתמש בניסיון העבר ?! - לשאלה הזו הסופר עונה בצורה שחשתי שמזלזלת באינטלקט, ובצורה של "יהיה בסדר".

הספר הזה מיותר, אפשר לקרוא את התקציר בגב הספר וזה יהיה מספיק :)

כשאני מתבקש לדרג ספר כלשהו, יש לי מדד מאד ברור ופשוט. והוא : כמה הספר הזה, יכול לסייע לך לשנות את חייך לטובה. אם יש בו מידע, או דרך להשיג חיים טובים יותר (או להבין כמה החיים עכשיו כבר טובים..), בעיני הוא מעולה.

לכן, אני מדרג את הספר הזה כספר מעולה. הוא ספר יחסית דק, פחות מ180 עמודים, אבל אם אתה נצמד לתוכן, ומיישם אותו בצורה רצינית, אתה צפוי לשינוי עמוק ומשמעותי בחייך.

זאת ועוד. אקהרט טול, ממוסס ביד אמן את הערפל סביב התודעה של ההארה הרוחנית. אין כאן מיסטיקה, או דברים לא בהירים. יש כאן פשוט סוג חדש של תודעה, שכל אחד יכול ללמוד לפתח לעצמו. וכדאי שיעשה זאת.

יותר מזה אני לא רוצה לגלות, שלא להרוס לקוראים את החוויה הנהדרת של הקריאה. רק אומר, שכדאי לגשת לספר הזה בגישה מעשית ורצינית לממש וליישם את החומר. שכן כשמו כן הוא : מדריך רוחני להארה.

טוב, זהו ללא ספק אחד הספרים המיותרים ביותר שקראתי.
אני מודה שקשה לי להאמין ל"מדריכי העצמה אישיים" ומעטים ספרי ההדרכה שקיבלתי כיעילים.
זהו ללא ספק אחד המקושקשים שבהם.
נתחיל בכך שהסופר מתאר את המצוקה שהיה שרוי בה ואת ההארה, בזכותה הוא מסתובב מחובר ליקום מחוייך ומאיר.
יופי, גם אני רוצה!
ואז הוא מסביר מדוע הספר הזה חשוב, כיצד הוא יהיה ברור לכולם כדי שכולנו נוכל להיות מוארים בלה בלה בלה.
טוב, חיכיתי לשפה הברורה, חיכיתי ל"חלק האהוב עלי" כפי שהבטיח הסופר, אבל הפרומואים לפרקים הבאים וכל מיני אמירות סתמיות מסוות במילים כמו "אנרגיה", "הוויה", "אנרגיה" ומילות קישור בניהן.
השיא והסיבה שהפסקתי לקרוא בעמוד 40 היה "פרומו" לנשים. הוא מבטיח, הסופר, זכר ככל הידוע לי, שכאבי המחזור יעלמו ברגע שנבין את הפרק שיבוא מיד...
אחרי פרק ההתמקדות בכאב הבנתי שהבחור מבזבז לי את הזמן.
לא רק שלא חווה כאב מחזור כפי שלא יחווה צירי לידה לעולם, הוא כם מייעץ לי להתחבר אל הכאב שלי.
להיות שם, אבל לא להיות "עצמי". לחשוב ולא לחשוב, לנשום ולא לנשום.
בקיצור אחרי כמה לילות בהם נרדמתי בזכותו או בגללו, אני מבקשת ממכם- אל תגעו בספר הגרוע הזה!
הפרסומת המבטיחה, המחיר, השילוש של מילים רוחניות בצל ציטוטים של מנהיגים ודמויות פילוסופיות כמו בודהה, ישו וכו' זה קישקוש אחד גדול שנועד לכסות כלום.

כאחת ששונאת ספרי "תקן את עצמך" פלצניים הייתי מאוד ספקנית בהתחלה, אבל ידיד המליץ בחום אז ניסיתי.
ואין מה לעשות - זה ספר מעולה

קודם כל הוא לא ממציא שום רעיון חדש, הוא מבוסס על רעיונות מהזן והבודהיזם שנזירים ומדריכים בכל העולם מלמדים כבר עשרות אלפי שנים - אז מן הסתם זה עובד :)))

היופי פה זה שהוא מסביר את הכל בצורה מאוד ברורה ובלי לקשקש יותר מידי, וכתוב בצורת דו שיח, כך שהוא מכניס בטקס הרבה שאלות שעולות בזמן הקריאה - ועונה עליהם.

לדעתי הוא עזרה נהדרת לכל מי שגם עושה ויפאסנה והרפיה!
בלי קשר לזה לכך שהוא משפר את כל הראיית החיים, ההרגשה, היחסים עם הקרובים לך ועוד זוטות כאלה...

מומלץ בחום


אגב, למי שמעוניין יש ביוטיוב כמה סרטונים של אקהרט טול.. הוא מאוד סימפטי וקצת הזוי, אבל מן הסתם הסרטונים הם באמת פחות טובים מהספר.