אני אפתח בזה שאגיד שזה אחד הספרים הגרועים שקראתי אם לא הגרוע ביותר, וחבל, כי באתי עם ציפיות ללמוד משהו חדש.
הסופר נותן את הפואנטה שלו כבר בדפים הראשונים, ובמשך כל שאר הקריאה הקורא מחפש את הפואנטה האמיתית, מכיוון שהקורא לא יודע שאם קרא את שלושת הדפים הראשונים - קרא את כל הספר.
הסופר מציע את הרעיון המהפכני שאנשים נוטים לחשוב על העבר והעתיד יותר מידי, ולא שקועים ב100% בזמן הנוכחי. תיאוריה שמעולם לא נשמעה בעולם (ציניות). מכאן הוא רק מספר כמה זה חשוב לא לחשוב על העבר והעתיד, ולהיות שקוע רק בעשייה - נשמע טוב אבל לא פרקטי בעליל, מכיוון שאיך תתכנן את העתיד אם לא תחשוב עליו ולא תשתמש בניסיון העבר ?! - לשאלה הזו הסופר עונה בצורה שחשתי שמזלזלת באינטלקט, ובצורה של "יהיה בסדר".
הספר הזה מיותר, אפשר לקרוא את התקציר בגב הספר וזה יהיה מספיק :)


