ביקורת ספרותית על ספר הקבצנים מאת מנדלי מוכר ספרים
ספר טוב

---

ספר הקבצנים כשמו כן הוא, מתאר את חייהם קשי היום של אלתר, פישקא החיגר, אשתו הסומה ומנדלי. המחבר מספר סיפור כשהוא עצמו אחד הדמויות המרכזיות בסיפור.
אלתר ומנדלי נפגשים על אם הדרך ומעבירים חוויות, אלתר חוזר מן היריד בעיר ומנדלי בדרכו לשם, שניהם נפגשים ביער ועוצרים כדי להעביר חוויות. חצי ספר מתרכז במפגש בניהם, מכך אתם יכולים להבין שהכל כאן קורה לאט וכי כל סצנה נחקרת ומבוטאת לעומקה.
מנדלי ממשיך בנסיעתו עם עגלתו ונעצר בפונדק האביונים של חיה טריינא מלא הפרעושים והזימה. גם כאן עוברים על מנדלי יחד עם חיה טריינא ובעלה סיפורים מסיפורים שונים בהם היא מנסה למצוא שידוך לביתה.
מאוחר יותר אנחנו מכירים את פישקא החיגר שעובד כשומר סף בבית המרחץ השכונתי, פישקא חי כקבצן כמו רוב הדמויות בסיפור עד שיום אחד מחתנים אותו עם אישה עיוורת שמקבצת נדבות בבית הקברות המקומי. יחד הם עוברים לעיר ומשכללים את יכולת הקבצנות שלהם לאמנות וחיים חיי רווחה.
הכתיבה מאוד שונה מהכתיבה של היום, היא מאוד מזכירה את הכתיבה של עגנון בפילפוליה, אך פחות מורכבת ויותר עממית. עגנון כנראה מאוד היה מושפע ממנדלי שכתב שנות דור לפני עגנון. כאן הכל קורה בקצב של פעם, לא ממהרים לשום מקום והסיפור מתנהל לאיטו ומעמיק בכל.
קריאה מאתגרת לדור הצעיר שרגיל שהכל מהר, ברור, כאן ועכשיו. שווה את ההשקעה.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על ספר הקבצנים