ביקורת ספרותית על מפת הימים - הספר הרביעי - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #4 מאת רנסום ריגס
ספר מעולה

---

אני משוחד, אני פשוט מת על הסדרה הזאת. הם כאלו נהדרים, המשונים, כל אחד עם המוזרות שלו, ואם קוראים את הסדרה באופן לא ציני אז היא מזכירה לכולנו שכל אחד מאיתנו מוזר באיזו שהיא צורה. אנחנו צריכים תזכורת לכך לפעמים, בעיקר כשאנחנו רואים מישהו שונה מאיתנו.

מפת הימים ממשיכה בדיוק מאיפה שהספר השלישי נגמר, וכעת ההרפתקה ממשיכה, לראשונה באמריקה ולא באירופה. ג'ייקוב מגלה כל מיני סודות נוספים על סבו, פרטים שהוא לא הכיר ולא ידע, על דרכי פעולותו, על אנשים שהוא עבד איתם, על משימות שבהם הוא נטל חלק, אנשים שהציל. וכמובן שגם ג'ייקוב רוצה להיות גיבור כמו סבא שלו, וזה מה שמניע אותו בספר הזה. המסע עובר בין נקודות ציון לאורך החוף המזרחי של ארה"ב, נקודות דרך וזמן שונות ב-50 שנה האחרונות.

מדוע הספר הזה נקרא מפת הימים? או באנגלית Map of Days הדבר לא ברור, לאף אחד אין את התשובה. מפת הימים הינו ספר ההיסטוריה של המשונים אך הוא כלל לא מוזכר בספר, הוא מוזכר רק בספר השני, לא ברביעי.

פרט אחרון אנקדוטלי, לקח לי ארבעה ספרים לשים לב שאייב הוא סבא של ג'ייקוב כמו שאברהם הוא סבא של יעקב. כנראה זה לא במקרה ששמו של אבא של ג'ייקוב הוא לא אייזק, הוא פשוט לא משונה.

» ביקורות נוספות של יואל ספרי התורמוס
» ביקורות נוספות על מפת הימים - הספר הרביעי - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #4