ביקורת ספרותית על ילדי דם ועצם - מורשת אורישה #1 מאת טומי אדיימי
ספר מעולה

---

אוקיי.
לא ראיתי פה הרבה ביקורת על הספר הזה וחבל כי הוא ממש טוב.
אז הנה לכם עוד ביקורת מוזרה מבית היוצר של קריסטל האצ'ר (מי יודע מאיזה ספר זה?)תיהנו
תקציר:
הם הרגו את אמא שלי
הם לקחו את המאגיה שלנו
הם ניסו לקבור אותנו
עכשיו, נקום ונתמרד (וואו איזה דרמטי)
זיילי זוכרת איך אדמת ממלכת אורישה רחשה מרוב מאגיה. המאג'ים שלטו באש, בגלים (דרך דרמטית יותר להגיד מים והסוגריים האלה היו מיותרים) ובחלומות, ואמא של זיילי, מאג'ית רבת עוצמה, זימנה נשמות (לא רק זה)
אבל הכול השתנה כשהמאגיה נעלמה.
בהוראה של מלך חסר רחמים, בעלי כוחות המאגיה נלכדו ונרצחו. זיילי נותרה יתומה והמאג'ים נותרו ללא תקווה.
עכשיו יש לה הזדמנות אחת ויחידה להחזיר את המאגיה לאורישה ולהכות מכה ניצחת במלוכה.
כשלצידה הנסיכה אמארי, היא תצטרך לגבור על יורש העצר, שנחוש לחסל את המאגיה לתמיד (ותופתעו לדעת למה).
המסע שלה יהיה רצוף סכנות- חיות טרף עצומות קרניים (לא קרה), משמר המלך חסר הרחמים וצבא נשמות שמחפש נקמה. אבל לרגעים נדמה שהאיום הגדול ביותר טמון בזיילי עצמה, בניסיון לשלוט בכוחותיה ובמשיכה המסוכנת אל האויב.
אז בקיץ שעבר, הייתה לי יומולדת ואני וחברה קיבלנו את הספר הזה. אני קיבלתי גם את גורלו של אפולו ואת אשמת הכוכבים, וקראתי אותם קודם, כי חיפשתי אותם הרבה מאוד זמן. בסוף, פניתי אל הספר עם האישה (הקצת מפחידה) על הכריכה. לא ידעתי למה לצפות, ודחיתי את הקריאה שלו הרבה זמן. כשבסוף קראתי אותו, הבנתי איזו טעות עשיתי שלא הסתערתי עליו מייד אחרי שקיבלתי אותו. זה מדהים איך הסופרת מסוגלת ליצור עולם שכל כך כיף לשקוע בו, וגם לשלב בו מסרים על גזענות ויחס פוגע לאנשים ששונים מאיתנו. אני חושבת שזה מדהים שהיא עשתה את זה וכתבה ספר שהגיבורה בו שחורה. המאגיה הייתה ממש מעניינת וברורה, שלא כמו בספרים אחרים בהם אנחנו יודעים מעט מאוד על הננושא העיקרי ולא מבינים איך הוא עובד. פה הסופרת גם הוסיפה דף מסודר בו כתובים כל שבטי במאגיה ומה שהם עושים.
בקיצור, ספר מדהים.
ביי

» ביקורות נוספות של Kristal hatcher
» ביקורות נוספות על ילדי דם ועצם - מורשת אורישה #1