ביקורת ספרותית על התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ ישראל [12 כרכים] מאת נפתלי ארבל

---

זאת תהיה ביקורת קצרה ותמציתית. כי למעשה זה לא ספר קריאה ולכן אין כאן חוויה אלא כפי שמצויין מדובר על אנציקלופדיה בת 12 כרכים שבאים להציג את האירועים המכוננים בתולדות מדינתנו.

הכרך הנוכחי בסקירה זו, סוקר את השנים 1947- 1950. תחילתו בתוכנית החלוקה, הכרזת המדינה ופרוץ המלחמה, קרי מלחמת הקוממיות, הלא היא מלחמת עצמאותנו.
מתוך הפרקים אנחנו למדים לא מעט על המצב השורר בארץ שלאחר הכרזת תוכנית החלוקה. בעיקר על הלחץ הגובר, העוין. על הדילמות המדיניות, כלומר ההחלטות והלבטים הוויכוחים והסיכון שנטלו המדינאים בהכרזה.
דבר שנראה מובן מאליו כיום.

אנחנו נחשפים גם לאטימות הבינלאומית ולחץ המעצמות. בעיקר על הזלזול וחוסר האמונה שהישוב יכול להקים מדינה. העוינות באה לידי ביטוי גם בחוסר היכולת שלנו להגן על עצמנו. הלחץ לשבור את המחסום של הנחיתות ניכר.
ומתחיל שלב הגישוש אחר נשק ובעיקר כלי רכב משורינים [ סיפור ותיאור שבירת המצור על ירושלים הוא חלק משמעותי ] שגם כשהם מגיעים ארצה הם נחותים מאלו של הצבאות הסדירים.
הספר מציג גם לא מעט את יחסי הישוב עם הפטרון הבריטי כבעייתים מאוד.

כשהלחימה מתחילה, כלומר הצבאות הסדירים נכנסים לפעולה, הניסיון שרכשו יחידות ההגנה והיחידות הלוחמות בארץ ומחו"ל, בא לידי ביטוי. גיוס מקרב יוצאי צבא יהודים מבין המעצמות, פרטיזנים ואחרים תורמים גם תרומה אדירה לבניין הכוח. בעיקר ניסיון ולמידה ובניין הכוח מנצל זאת לטובתו.

נקודה מעניינת היא ההשוואה שבוחנת מעט את הדינמיקה שבין הפיקוד בשטח לחיילים עצמם ומסבירה בפשטות כיצד יחסי אנוש תקינים לעיתים מובילים לתוצאות טובות.
תופעה שחוזרת על עצמה בכרך השני שאני קורא כעת 1956-1967 : יחסי ישראל- מדינות אפריקה.

רוב הפרקים למעשה סוקרים את הגזרות השונות. את טרום צה"ל. את הגדודים והחטיבות ומציגים דמויות מפתח המוכרות לכל . תיאורי הקרבות מלווים בפירוט מלא, לצד מפות ועדויות [תנועת לוחמים, הגזרות השונות. מערכי הכוחות משני הצדדים ] קטעי עיתונות, תמונות וזרקור אל העולם.

שלא יהיה ספק, לא מדובר על מבצעים מבריקים או נס אלוהי. היו לא מעט החלטות שגויות שעלו בחיי אדם, אבל היכולת של הפיקוד להפיק לקחים הייתה חשובה ובכך תרמה גם תרומה לא מבוטלת.
פיקוד שאחראי לא רק לניצחון אלא גם לחייליו.

פרק אחד מנסה לשקף את הנעשה בארץ תחת הלחימה דרך התרבות. ואף נוגע באירוע כאוב מאוד, הלא הוא סיפור אוניית אלטלנה.

לסיכום, הכתיבה מעט ארכאית, אך פשוטה ונהירה. הכרך איננו מתיימר להוות ספר עיון רציני או מחקר. אלא רק כדי לקבל תמונה כללית.

» ביקורות נוספות של גדי
» ביקורות נוספות על התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ ישראל [12 כרכים]