ביקורת ספרותית על הבוזזים - זיכרונות מן העבר (החומסים) מאת ויליאם פוקנר
ספר בסדר

---

הבוזזים", הייתה ליצירתו האחרונה של ויליאם פוקנר, שהתפרסם בשנת 1963.-“The reivers”
לושס פריסט יספר לנכדו על מעלליו בימי נעוריו, עובד עבור משפחה לבנה במחוז יוקנאפאטוקה של פוקנר (ג'פרסון מיסיסיפי הגזענית). מנהל העבודה בחווה הוא בון הוגנבק.

"וכך הוא קנה את המכונית, ובון מצא את אהבת נפשו, אהבת בתולין ששבתה את לבו המחוספס והתמים. מכונית וינטון פלייר" (ע"מ 37). בון בונה מכונית יחדיו עם עובדיו, בכדי לעשות את המסע מג'פרסון עד לממפיס הרחוקה.
"ועכשיו, אפורים מאבק מכף רגל עד קצה עפעף (במיוחד בגדיו של בון שעדיין היו לחים), הזמן עמד לרשותנו, גם אם על חשבון המהירות: בון יצא מהמכונית בלי לכבות את המנוע, פסע בזריזות מסביב לה, אל הצד שלי, ואמר לי: "טוב. זוז לשם. אתה יודע מה לעשות. רק על תחשוב לרגע שאתה קטר שנוסע שישים קילומטר בשעה". וכך נהגתי לאורך אחר צהריים שמשי בחודש מאי". (ע"מ 107).

בון, מנהל העבודה שנוהג לומר "חי,חי,חי" שולח לושס בן ה-11 לנהוג עד לממפיס, אחרי שהסבים של לושוס מתו ומאסו במשלח ידם בחקלאות בג'פרסון.
"וככה נודע לי מי זה מר בינפורד. הוא היה בעל הבית. זה היה התואר הרשמי הבלתי-כתוב שלו. בכל מוסד כזה היה בעל בית, בלית ברירה. בעוין העוין שבחוץ הוא נקרא בשם קשה יותר ומלא בוז, בפי כל מי שמזלו שיחק לו ולא נאלץ להתפרנס בדרך הקשה והארורה הזאת, המלאה הרס עצמי. (ע"מ 128). כאשר הגיעו לממפיס סוף-סוף פוגשים במיס קורי וריבה שעוסקות כ יצאניות.

"אם לייטינג ואני לא היינו המחסום האחרון והנואש שיצוץ בין בון ונד לבין הכעס של סבא, גם אם לא יזעיק את המשטרה ; אם גם בלי לזכות במרוץ, ואפילו לא להשתתף בו, יכלו נד ובון לחזור לג'פרסון (שהייתה הבית היחיד שנד הכיר, והסביבה היחידה שבה בון היה יכול לשרוד) כאילו כלום לא קרה, ולהמשיך מאותה נקודה כאילו מעולם לא יצאו משם, פירוש הדבר שכולנו היינו שקועים בעצם במשחק דמיוני, ממש כמו ילדים שמשחקים "שוטרים וגנבים". (ע"מ 255).
בשהותם בממפיס לושס רוכב על סוס שהספיקו "לבזוז" למרוץ, הוא ונד הולכים ומסתבכים.

"תשכח מהסוס הזה", אמר נד. "אנחנו לא רוצים אותו. הבוס קיבל חזרה את המכונית שלו, והוא סך הכול הפסיד ארבע מאות תשעים ושש דולר, ובטח שווה לשלם ארבע מאות תשעים ושש דולר בשביל לא להיות הבעלים של הסוס הזה. כי מה בכלל אנחנו נעשה איתו(..) מר ון טוש יכול לקחת אותו חזרה. (ע"מ 328).
בון נכנס לכלא, הם תקועים ולא מצליחים לחזור לג'פרסון. בסוף הסיפור חוזרים בון ולושס חזרה, לאחר מסע מפרך בדרכים. "הבוזזים" המסופר לנכדו של לושס במרוצת השנים, על אפיזודה חולפת ומתישה של שתי בחורים המחפשים את דרכם- באמצעות מכונית וסוסים גנובים, מסתבכים עם הרשויות ועם נשים מפוקפקות בממפיס הגדולה ולבסוף חוזרים חזרה לג'פרסון, כאשר לושס הבוגר ישלים עם עברו לאוזני נכדו במרוצת השנים.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על הבוזזים - זיכרונות מן העבר (החומסים)