ביקורת ספרותית על סימנים קטנים של אושר מאת לינדה הולמס
ספר בסדר

---

השילוב של שם הספר עם תמונת הכריכה הנפלאה והנאיבית גרמו לי לרכוש את הספר.
היו לי ציפיות לשקוע בסייפר שיעביר לי אחר הצהריים קסום
האמת שלקח לי כמה וכמה ימים לסיים אותו... לא התחברתי כמו שחשבתי.

שלא תבינו לא נכון. הסיפור חמוד.
למרות שברור מה יהיה הסוף, למרות קטעים עמוסים בפרטים ולעיתים מעצבנים , מדובר בסיפור חמוד.
חמוד. לא יותר.

זהירות מכיל ספויילרים!

אווי דרייק היתה נשואה לחבר שלה מהתיכון שהיה רופא שכולם העריצו בכפר.
הנישואים איתו היו סוג של העמדת פנים.
הוא העמיד פנים שהוא רופא מקסים ואיש נחמד וסימפטי.
היא העמידה פנים למענו שהיא פחות. פחות חכמה, פחות דורשת, פחות מבקשת. פשוט פחות.
כי מסתבר שמתחת לתדמית הנפלאה שלו מדובר באיש בלתי נסבל, מגעיל ואכזרי.
במהלך הספר מתברר לנו שלמעשה הוא היה מתעלל בה. ולא התעללות פיסית (למרות שמדי פעם נשאה על גופה צלקות מדחיפות וכו)אל העיקר: התעללות רגשית.
הוא התייחס אליה לעיתים כשוטה, כמדמיינת דברים, כמי שממציאה... ולאט לאט הרס כל חלקה טובה בה.

יום אחד היא מחליטה לעזוב את בעלה. היא אורזת מזוודה, מתכוונת ללכת ואז מקבלת טלפון שמודיע לה שבעלה מת בתאונת דרכים.
פה מתחיל הספר.
היא צריכה להעמיד פנים שהיא מתאבלת על האידיוט המעצבן ולהתניע את חייה מחדש.

דין טני הוא מגיש בייסבול מפורסם שבוקר אחד לא מצליח יותר לזרוק כמו שצריך. הקריירה שלו נהרסת.
הוא שבור ומחפש איך לעזוב את ניו יורק ולהחזיר לעצמו שליטה ושקט.
הוא מגיע לאווי ושוכר אצלה דירה קטנה בתוך ביתה הגדול.

ברור שנרקמת ביניהם מערכת יחסים.
אני חושבת שמה שקרה לי עם הספר זה שהיה כל כך ברור לי מהפגישה בינהם שהם צריכים להיות ביחד ויהיו ביחד, שעד שזה קרה בסוף הספר כבר איבדתי את הסבלנות...
סך הכל נחמד.

» ביקורות נוספות של מיירון
» ביקורות נוספות על סימנים קטנים של אושר