“לין פיינטר היא סופרת שכותבת מהז'אנרים הרומנטים, rom coms חמודים שיכולים להדביק אותך לכיסא, הספר הראשון שקראתי של פיינטר. ''גם כן וולנטיין'' הוא אותו ז'אנר מתקתק, הוא אפילו היה בצבע ורוד. הסיפור מגולל את סיפורה של ליז מכורה לסרטים רומנטיים(נערה בכיתה יב')אימא שלה נפטרה כשהייתה נערה, זה מתחילה בזה שמגיע הקראש האולטמטיבי ללמוד איתה בתיכון מייקל היא רוצה להתחיל איתו, אבל היא לא מעזה לעשות צעד, היא מ”

“אני אוהבת קומדיות רומנטיות. הייתי אומרת שראיתי את כולן (חוץ מהגרועות במיוחד והגסות). באיזשהו שלב נגמרו לי הקומדיות הרומנטיות בצבע, אז חזרתי אחורה בזמן וראיתי את אלו בשחור לבן. למשל: החנות מעבר לפינה, סיפור פילדלפיה, The Major and the Minor, Bachelor Mother ועוד רבות וטובות. אז- דבר ראשון, זיהיתי את כל טריווית הרפרנסים מהכריכה. נתחיל מלמעלה ללמטה, ומימין לשמאל: היומן, ריקוד מושחת, אמרי לי כן, בר”

“חמוד וקליל. הקונספט ידוע היטב, אבל הספר כתוב טוב. גם התרגום היה טוב. מתאים למבוגרות וגם לנערות (15 ומעלה). אמנם העלילה מתרחשת בבית ספר תיכון אמריקאי, אבל הדמויות מרגישות בוגרות יותר (נגיד 18 או 20, ולא 16) וגם הכתיבה אינה ככתיבת ספרות נוער טיפוסית, לכן על אף מסגרת העלילה הספר בעיני יותר מכוון למבוגרות שרוצות לקרוא ספרים קלילים.”

“בדיוק כמו ספרה הקודם של הסופרת, גם כאן מדובר בקומדיית נעורים רומנטית שמתרחשת בתיכון אמריקאי. הסוף צפוי כבר מהפרק הראשון אבל היתרון של הספר שהוא כתוב היטב. כמו שכתוב על הכריכה האחורית: גיבורת הספר מתעוררת שוב ושוב ושוב לאותו יום ולנטיין שאמור להיות יום האהבה המושלם עם החבר המושלם שלה אבל איכשהו בכל פעם משתבש מחדש והיא מוצאת את עצמה מול נער אחר (מסויים מאוד) מהשכבה. סיפור מתקתק, שפשוט קוראים ולא”

“לין פיינטר היא סופרת שכותבת מהז'אנרים הרומנטים, rom coms חמודים שיכולים להדביק אותך לכיסא, הספר הראשון שקראתי של פיינטר. ''גם כן וולנטיין'' הוא אותו ז'אנר מתקתק, הוא אפילו היה בצבע ורוד. הסיפור מגולל את סיפורה של ליז מכורה לסרטים רומנטיים(נערה בכיתה יב')אימא שלה נפטרה כשהייתה נערה, זה מתחילה בזה שמגיע הקראש האולטמטיבי ללמוד איתה בתיכון מייקל היא רוצה להתחיל איתו, אבל היא לא מעזה לעשות צעד, היא מ”

“אני אוהבת קומדיות רומנטיות. הייתי אומרת שראיתי את כולן (חוץ מהגרועות במיוחד והגסות). באיזשהו שלב נגמרו לי הקומדיות הרומנטיות בצבע, אז חזרתי אחורה בזמן וראיתי את אלו בשחור לבן. למשל: החנות מעבר לפינה, סיפור פילדלפיה, The Major and the Minor, Bachelor Mother ועוד רבות וטובות. אז- דבר ראשון, זיהיתי את כל טריווית הרפרנסים מהכריכה. נתחיל מלמעלה ללמטה, ומימין לשמאל: היומן, ריקוד מושחת, אמרי לי כן, בר”

“חמוד וקליל. הקונספט ידוע היטב, אבל הספר כתוב טוב. גם התרגום היה טוב. מתאים למבוגרות וגם לנערות (15 ומעלה). אמנם העלילה מתרחשת בבית ספר תיכון אמריקאי, אבל הדמויות מרגישות בוגרות יותר (נגיד 18 או 20, ולא 16) וגם הכתיבה אינה ככתיבת ספרות נוער טיפוסית, לכן על אף מסגרת העלילה הספר בעיני יותר מכוון למבוגרות שרוצות לקרוא ספרים קלילים.”

“בדיוק כמו ספרה הקודם של הסופרת, גם כאן מדובר בקומדיית נעורים רומנטית שמתרחשת בתיכון אמריקאי. הסוף צפוי כבר מהפרק הראשון אבל היתרון של הספר שהוא כתוב היטב. כמו שכתוב על הכריכה האחורית: גיבורת הספר מתעוררת שוב ושוב ושוב לאותו יום ולנטיין שאמור להיות יום האהבה המושלם עם החבר המושלם שלה אבל איכשהו בכל פעם משתבש מחדש והיא מוצאת את עצמה מול נער אחר (מסויים מאוד) מהשכבה. סיפור מתקתק, שפשוט קוראים ולא”