ביקורת ספרותית על זה היה אדם - דברי ימי קליפטון #7 מאת ג'פרי ארצ'ר
ספר בסדר

---

זה הזמן להיפרד ממשפחת קליפטון וברינגטון לאחר כמעט שבעה עשורים זהו הספר השביעי והאחרון בתולדות המשפחות שגורלן נקשר זו בזו לאורך השנים, מעבר בין מדינות הצמיחה הכלכלית התמורות שחלו כמובן המלחמות והיריבות ששזורות זה בזה.

הספרים הראשונים בסדרת ימי קליפטון היו טובים, אך ככל שהסדרה המשיכה והתקדמה כך רמת הספרים ירדה גם העיניין בהם.
קריאת ספר שביעי זה, נעשה רק בשביל לסגור את הסדרה למרות שהייתי מוותרת עליו ועל לפחות שניים מקודמיו.

אז מה היה לנו כאן, אמה והארי כבר בשנות השבעים לחייהם עבר ידיהם עדיין בעשיה מלאה, הארי כותב ספרים ואת אמה אי אפשר לעצור, היא יד ימינה של אשת הברזל דאז מרגרט ת'אצ'ר.
כמובן גם אחיה של אמה בעמדה בכירה כך בנם סבסטיאן, וביתו האומנית המוכשרת.
אז בשביל לעשות סוג של קלוז'ר הספר הזה נכתב - לא אגלה מה בסופו - אך כמו סיפור טוב - ביטר אנד סוויט כמו שאמריקאים אוהבים לומר.
יש אהבות יש חתונות יש לידות ויש מיתות.

and say no more.

רק למטיבי לכת של סאגת קליפטון.

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על זה היה אדם - דברי ימי קליפטון #7