ביקורת ספרותית על כל הנערות הנעלמות מאת מייגן מירנדה
ספר בסדר

---

עשר שנים אחרי שקרה הנורא מכל וחברתה הטובה של ניק, קורין נעלמה מעל פני האדמה, חזרה אל העיירת הולדתה, אל בית אביה,
אל האיזור בו רצתה להשאיר את הזכרונות מאחוריה, עכשיו שחייה מסודרים, יש לה עבודה טובה ואהבה חדשה ומכבדת.,
הזכרון של נערה פרועה אחת מהחברה וחברתו הצמודה של טיילור נשארה הרחק מאחור, עשר שנים מאז אבל...ניקולט חוזרת - בעיקר לטפל באביה החי בבית אבות חולה בדמנציה, ולטפל במכירת הבית יחד עם אחיה.

לא קל לניק לשוב אל בית ילדותה להפגש עם הדמויות שליוו אותה עד יום העלמותה של חברתה, זכרון חקירות המשטרה החשדות
הסודות ששמרו השקרים שסופרו, אבל הפגישה עם טיילור אהוב נעוריה בלתי נמנעת, היא פגשה אותו שלצידו, נערה, חברתו החדשה, שכנתם שהיתה ילדה ביום העלמות אבל גם עדה לרגעים האחרונים של קורין.

אנאליס, עשר שנים אחרי היא סטודנטית לאומנות, קצת תמהונית, קצת מוזרה והנה גם היא נעלמה, טיילור החבר לשעבר של ניק הופך לאשם המיידי.

הספר כתוב קצת שונה, כל יום הולך לאחור כאשר מתחילים, משבועיים מיום העלמותה של אנאליס הבחורה השניה ואחורה במשך 15 ימים מה שמקשה על מעקב עלילתי לזכור מה היה קודם ומה לאחר מכן , אבל ככל שמצמצמים את הימים המתח עולה ומתחילים להבין את הקרקע לכל מה שקרה אז מול מה שקורה היום והערפל מתפזר לאט.

החקירה סביב העלמות אנאליס מעלה באוב את החקירה של קורין, יחד עם הזכרונות המהבהבים של אביה של ניקולט, עד שלקראת
סוף הספר זמן העלילה מתייצב, גם רגשותיה והבנתה של ניקולט על מה שקרה בעבר, מול מה שקרה בהווה.
ניקולט ניצבת מול מה שהיה בעברה וכל מה שצופן לה העתיד שונה עכשיו.

סוף הספר שונה ממה שמצופה, אבל זו כל הפואנטה.

עלילה קצת קשה לקריאה לאור מבנה הספר המיוחד.
תהנו.

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על כל הנערות הנעלמות